רש"ש/פסחים/מו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה לא זהו חמץ שמוזהרין כו'. מכאן נ"ל סתירה למה שראיתי בפ"ת ליו"ד (שכ"ב סק"ב) בשם בר"י דבעה"ב חייב באחריות החלה עד שתבא ליד כהן כו'. דא"כ מדוע לא יעבור עלי' כמו בחמצו של נכרי שק"ע אחריות דילפינן לה מדלא כתיב לך גבי לא ימצא. ולכן פשוט דאפילו ל"ל בעלים מיוחדים ומה שפירש רש"י וזה כו'. ולא של חבירך וכן מה שפירש לקמן בגמרא ומשום פקדון נמי ליכא כו'. הוא דס"ל כפי שטת הגר"א ז"ל בסימן תמ"ג סקי"א דבשל חבירו עובר אף בלא קע"א ועמש"כ שם או דכוונתו לתת טעם מדוע לא יעברו הכהנים ואין לומר דהכא כיון שאין הכהן יכול ליהנות ממנה אין שייך לחייבו באחריות וכמש"כ שם בחלה בזה"ז דהא לענין ב"י וב"י עשאו הכתוב כאלו היה מותר בהנאתו כמש"כ לקמן לענין טה"נ לכן נ"ל דא"ח באחריות החלה ול"ד לרה"ג דהתם אכתי מצי לקיים הנתינה משאר הגיזה כיון דאין בה קדושה משא"כ הכא כבר נפטרה העיסה וא"א לחול עליה עוד שם חלה (וכה"ג מחלק המל"מ בפ"י מהלכות בכורים ה"ח ע"ש) דזה ודאי דאף הבר"י מודה דעיסה נתקנה מיד בהפרשת החלה טרם נתינתה לכהן:
גמרא דרא"ס טה"נ ממון. ועפירש"י לכאורה תמוה דמי פתי יסור הנה לתת לו מה בעבורה כיון דאסורה בהנאה. וזה דוחק דר"א ומחלקותו יסברו כריה"ג דחמץ בפסח מותר בהנאה. ועוד דהכהן כשיקבלנה יהא עובר בב"י ובב"י (ועיין תד"ה הואיל הב' בסופו) ולשטת הר"י דהמשהה אה"ח ע"מ לבערו אינו עובר זה ל"ק. אבל לפ"ז יקשה מה דא"ל ר"א לר"י לקמן (מח) ה"ה עובר משום ב"י וב"י ועי' ש"א בתשו' פ"א וצ"ל כיון דלענין ב"י וב"י עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו (לעיל ו ב) לכן גם לענין זה חזינן לי' כאלו היה מותר בהנאה ועובר על ב"י וב"י. והרווחנו בזה ליישב קושיית הש"א (סימן ע"ז) דר"י אדר"י דהכא ס"ל דטה"נ א"מ (ובב"מ יא ב) מוכח דס"ל דהוי ממון די"ל דדוקא הכא משום טעמא דאמרן בקושייתנו ל"ל דליהוי ממון:
רש"י ד"ה לוקה. משום ל"ת כל מלאכה. הך קרא לא מצאנוהו גבי יו"ט ואולי צ"ל ל"ת מלאכה (דברים טז) ועי' לקמן (מח) בהגהת הגרי"פ[1]:
תוספות ד"ה הואיל. הקשה בקונ' כו'. ואור"י כו'. לפנינו איתא תירוצו זה ברש"י עצמו:
בא"ד אע"ג דא"ל הואיל ואי בעי פריק ליה. הן לקמן בדבור הסמוך כ' בשם ר"י דהואיל אי בעי פריק לא אמרינן וכבר העיר בזה התוי"ט ד"ה הואיל הב'. ועוד תי' ר"י היכא דאתא הקדש ליד הגזבר כו'. נ"ל ראיה (מנדרים נט) בתרומה ביד כהן עסקינן דל"מ מיתשל עלה ע"ש:
תוס' ד"ה רבה. א"א הואיל המ"ל דאין יום טוב מכין לשבת. בעניי לא הבינותי דאיזה הואיל שייך בהכנה דביצה או בהזמנה דמוקצה או בעירובי תחומין וכ"מ בדבריהם עצמם בריש ביצה דבביצה ל"ש הואיל:
- ↑ וע"ע מה שכתב רבינו שם (מח. ולקמן מז: ד"ה שם ואזהרתה). ובאמת ליעקב העיר שרש"י הזכיר כן בכמה מקומות, כאן ולקמן מז: וכן בדף מח. הזכיר כן פעמיים, וקשה מאד לשבש כל כך פעמים. ועיין שם מה שדן בעיקר דברי הרש"ש שציין על רש"י דידן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |