רש"ש/פסחים/יג/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהר"ם חלאווה מהר"ם פני יהושע בית מאיר רש"ש חומר עזר |
גמרא תני תנא כו'. על גב האיצטבא כו'. עי' מש"כ בזה בספר נתיבות עולם (דף צט ב) בס"ד[1]:
שם הכא בי"ד עסקינן. וקרי ליה בברייתא חג. ומזה נ"ל ראיה למה שהביא הד"מ ביו"ד (שצ"ט אות ג' וד') בשם הא"ז והתשב"ץ שאין אבילות נוהג בו. אבל שם כתוב מזמן שחה"פ ואולי הברייתא אתיא כבן בתירא המובא לקמן (קח.) דמצפרא זמנו הוא:
רש"י ד"ה אין מביאין. אלא עד שש שעות. עי' צל"ח שכ' דלשון זה לא שייך ביה למימר עול"ע בכלל ועי' מה שהשבתי עליו בחדושי לשו"ע או"ח סי' נ"ח:
רש"י ד"ה כשרות היו. ואפי' הן עדיין טעונות עיבור צורה כו'. לכאורה יפלא מאי מהני להו ע"צ כיון דאין נפסלין בלינה דלא קדשי עדיין קדושת הגוף כמו שמבאר והולך. אולם דבריו יתכנו לפמש"כ התוס' לקמן (טו) בד"ה ולד דע"צ אינו פסול נותר רק לינה בעלמא ע"ש:
[בא"ד ואם נטמאו נפדין כו'. ולקמן לא הזכיר טומאה אצל פדיון ועיין בר"פ המנחות והנסכים]:
רש"י ד"ה ואינו קדוש. אלא שם שלמי נדבה עליהן כו'. כצ"ל:
תוס' ד"ה כשרות. עמש"כ לעיל ע"א ע"ד בס"ד:
- ↑ ז"ל הרש"ש בחידושיו שם: ...וכן יש לפרש הא דפסחים (י"ג ב') תני תנא קמיה דר"י על גב האיצטבא א"ל כו' תני על גג והיינו שהיה כתוב בר"ת ע"ג והיה סבור התנא שהמכוון בו על גב וא"ל ר"י דלא אלא המכוון בו על גג, ובסוכה (סוף ד' מ"ד) הוה איפכא. אמנם כ"ז הוא אם נאמר דהיה לפניהם הברייתות כתובות, אבל אם תאמר שהיו גורסין אותן על פה, אין סברא שהיו גורסין בר"ת, וזה דלא כדעת קצת מהאחרונים שלא התחילו לכתוב עד ימי רבנן סבוראי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |