רש"י/עבודה זרה/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:18, 4 בפברואר 2018 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (טקסט ראשוני)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנשר. משיר וחותך פרסות שני רגליה:

מן הארכובה ולמטה. אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:

בעגלה המושכת בקרון. שיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:

יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודליץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:

והעברת בלוריתו. לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:

דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו. ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:

עוד אחרת. עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:

אדם שלם. כנגד עשו:

אדם חיגר. כנגד יעקב צולע על יריכו כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:

של אדם הראשון. והן בגדי חמודות שהיו לעשו:

קרקיפלו של ר' ישמעאל. כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:

דפיזא. פז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:

סך קירי פלסתר. חשבון הקצין כזב [הוא] נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:

סך. חשבון:

קירי. קצין:

אחוה דמרנא זייפנא. אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:

דחמי חמי. הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:

מאי אהני לרמאה. ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:

ווי לדין. לעשו:

כד יקום דין. כשיקום יעקב: ה"ג ותנא דידן מ"ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא לא קחשיב:

הני דרומאי. הני ימי אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני רומי:

מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי ומוהרין. שמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה:

ועשר באדר. בעשרה באדר:

קבועין. ולקמן מפרש קבועין כל השנה שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:

תורעתא. שם עבודת כוכבים:

ומפג. שם העיר:

יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו. ואית דאמרי נתברה שבעכו: ה"ג ואית דאמרי איפכא הני תרי לישני:

ה"ג ותדיר כולה שתא:

בגולה. אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה:

בחגתא דטייעי. יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי"א:

דלא קביעא. אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה:

מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים. שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר:

חוצה לה מותר. לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:

היה חוצה לה עבודת כוכבים. כלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם:

תוכה מותר. שאין בני העיר עובדין לאותה יראה:

מהו לילך לשם. לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר:

בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום. שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:

ואם. דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת:

מותר. דהרואה אומר למקום אחר הולך:

גמ' והיכי דמי חוצה לה. כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו:

עטלוזא של עזה. עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנן (בכורות דף לא.) שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז:

עזה. עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד:

עטלוזא של עזה. דסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה"ג או לא:

צור. עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה: