רש"י/זבחים/נו/ב

רש"י זבחים נו ב

גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה

לגופיה. ללמד על אכילת שלמים ביום זביחתו וממחרת:

ה"ג א"כ נימא קרא ביום זבחו יאכל הקריבו למה לי ש"מ ביום שאתה זובח אתה מקריב כו' כך הגהתי מספרו של רבי:

ודילמא הכי אמר רחמנא כו'. שלא תלה רחמנא זמן אכילה בזביחה אלא בזריקה לאוכלו ביום זריקתו וממחרת:

המחשב לאור שלישי. חישב בשחיטת שלמים על מנת לאכל בשר לאור שלישי ליל שני לזביחה:

כשר. דלא הוי חוץ לזמנו:

דלא אינתיק ליה. מזמנו לגמרי להיות זמן שריפתו עכשיו עד הבקר כדתניא לקמן בשמעתין:

האוכל לאור שלישי. מבשר קרבן כשר:

פטור. מקרבן שגגת נותר:

לא אינתיק לשריפה. הילכך לאו נותר הוא:

מחשבין בדמן משתשקע החמה. כלומר מחשבת חוץ לזמן זריקת דמו משתשקע החמה היא שאם שחט על מנת לזרוק דמן משתשקע החמה פיגול. ובאכילת בשרן ובהקטרת אימוריהן מחשבת חוץ לזמן שלהן ישנה משיעלה עמוד השחר אם חישב על מנת לאכל מבשרן או להקטיר מאימוריהן משיעלה עמוד השחר פיגל דהיינו חוץ לזמן דידהו:

ה"ג והנאכלין לשני ימים ולילה אחד מחשבין בדמן משתשקע החמה ובאימוריהן משיעלה עמוד השחר ובבשרן משתשקע החמה של שני. והיינו לאור שלישי כר' יוחנן. לענין דם ואימורין קדשי קדשים וקדשים קלים שוין דדם ואימורין לעולם קדשי קדשים הן:

לילה אחריהם. דכתיב בקרבן תודה (ויקרא ז׳:ט״ו) לא יניח ממנו עד בקר הא כל הלילה נאכל אף כאן בשלמים יהא לילה אחר יום המחרת:

עד יום. גבי אכילה כתיב בקדושים תהיו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום בעוד שהוא יום תאכלנו:

יכול ישרף מיד. לאור שלישי הואיל ועבר זמן אכילתו:

מה להלן. בנאכלין ליום אחד תיכף לאכילה שריפה דכתיב גבי מילואים (שמות כט) ואם יותר מבשר המילואים וגו':

ביום השלישי וגו'. בצו את אהרן כתיב ובהאי קרא לא כתיב אכילה אלא שריפה להכי לא כתיב עד יום אלא ביום:

מתני' והמעשר. במעשר בהמה:

מתנה אחת. דלא כתיב בהו סביב אלא ואת דמם תזרוק כתיב בבכור והנך נמי מהתם ילפי כדאמרינן בגמ':

כנגד היסוד. במקום שיש יסוד תחתיו למעוטי דרום ומזרח:

שינה באכילתן. אע"פ שהשוה הכתוב במתן דמם שינה באכילתן זה מזה:

הבכור נאכל לכהנים. כדכתיב ובשרם יהיה לך וגו' (במדבר י״ח:י״ח):

והמעשר לכל אדם. שלא מצינו בכל התורה שניתן לכהנים:

ונאכלין בכל העיר בכל מאכל גרסי' ולא גרסי' לכל אדם דהא קתני הבכור נאכל לכהנים:

בכל העיר. כדכתיב והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם (דברים י״ב:ה׳-ו׳) ותניא בספרי ר' עקיבא אומר בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וכתיב בההוא קרא ובכורות בקרך וצאנך ומדלא קבע בהו מחיצה שמע מינה נאכלין בכל העיר:

לשני ימים ולילה אחד. בבכור יליף לה בגמ'. מעשר לא ידענא מהיכא:

אלא בלילה. דכתיב בלילה הזה (שמות יב):

עד חצות. בגמ' יליף לה:

למנוייו. שנמנו בדמי לקיחתו כדכתיב לפי אוכלו תכוסו (שם):

גמ' מאן תנא. מעשר ופסח בזריקה שהשוה מתן דמי בכור ומעשר ופסח דקתני שינה באכילתן מכלל דמתן דמים לא שינה ובבכור כתיב ואת דמם תזרוק (במדבר י״ח:י״ז):

דמו לא נאמר. אך בכור שור וגו' אבל לר' ישמעאל פסח בשפיכה דנפקא ליה מתן דמים לפסח מודם זבחיך ישפך (דברים יב):

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף