רש"י/ברכות/ט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:16, 20 בספטמבר 2021 מאת Sije (שיחה | תרומות) (הגהות הב"ח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
שפת אמת
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


רש"י TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ב

אותו צדיק. אברהם:

כמצודה שאין בה דגן. דרך ציידי עופות לזרוק דגן תחת מצודות כדי שיבאו עופות ונלכדין וכשאין בה דגן אין עוף פונה אליה כך ריקנו המצרים מכל ממונם. וינצלו כתרגומו ורוקינו:

כמצולה שאין בה דגים. כמו מצולות ים כלומר בתוך התהום אין מצויין דגים אלא על שפת הים היכא דאיכא מזון:

דיה לצרה בשעתה. דיה לצרה שיתאוננו בה בשעה שתבא עליהם למה תדאיבם עכשיו בבשורה קשה:

שתסיח דעתם. מלבא בלבם מזמה של רשע להכחישני ולומר על ידי כשפים הבאתי האש הזאת:

מתני' תכלת. ירוק הוא וקרוב לצבע כרתי שקורין פור"ייש:

גמ' בין תכלת שבה ללבן שבה. גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה:

ערוד. חמור הבר:

לתפילין. להניח תפילין שמצות הנחתן קודם קרית שמע בפ' שני (ד' יד:):

ותיקין. אנשים ענוים ומחבבין מצוה:

מתפלל ביום. דהנץ החמה לדברי הכל יום הוא:

מאי קראה. דמצוה להתפלל עם הנץ החמה:

דכתיב ייראוך עם שמש וגו'. מתי מתיראין ממך כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלין עליהם בק"ש[1][2]:

עם שמש. כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה:

ולפני ירח. אף תפלת המנחה מצותה עם דמדומי חמה:

שאם יזכה. לעוה"ב לראות גדולתן של ישראל:

יבחין. כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו:

תהא. הא דרבי יוחנן בתפלת ערבית דלא חיישינן לסמוך גאולה לתפלה דגאולה ביממא הואי:

דא"ר יהודה בריה דר' שמעון גרסי':





שולי הגליון


  1. בק"ש. נכתב בצדו עי' לקמן דף כט ע"ב פי' רש"י ייראוך עם שמש זו תפלת יוצר היפך ממה שפי' כאן אק"ש (הגהות הב"ח).
  2. הפני יהושע הקשה שמדברי רש"י משמע שלומדים מפסוק זה שעיקר מצוות קריאת שמע סמוך לנץ החמה, אך לעיל בסמוך (ד"ה מתפלל) מבואר מדברי רש"י שצריך לקרות את שמע קודם הנץ כדי שעי"ז יתפלל תפילת השחר בשעה שהוא ודאי יום. עיי"ש מה שביאר בזה.
    ובצל"ח ביאר כוונת רש"י שאחר שמצינו במשנה ובגמרא שלכולי עלמא זמן קריאת שמע מתחיל קודם הנץ החמה, על זה קאמר מאי קרא דכתיב ייראוך וגו', שמאחרים לקבל עול מלכות שמים בקריאת שמע עד הנץ החמה אף שזמנה התחיל קודם לכן, על כרחך משום סמיכות גאולה לתפילה שזמנה מן המובחר אחר הנץ החמה שהוא ודאי יום.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.