רמב"ן/עבודה זרה/מח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:17, 17 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
רמב"ן
ריטב"א
חידושי הר"ן
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הא דאותבינן לשמואל גדעו ופסלו אין לא גדעו ופסלו לא. א"ל ונימא ליה גדעו ופסלו אע"פ שלא השתחוה. השתחוה אע"פ שלא גדעו ופסלו וכיון דלענין ביטולה גדעו ופסלו והשתחוה חד הוא חד חשיב להו.

וא"ל כולה מתניתין מצרך צריכה ליה רישא קמ"ל בנה אע"פ שלא השתחוה דע"ז של עכו"ם אסורה מיד וסיידו וכיירו לשם ע"ז וחידש נוטל מה שחידש אע"פ שלא חידש בגופה כגון דשיעא והדר שיעא נוטל מה שחידש ומציעתא דאבנים קמ"ל שאע"פ שחדת בגופה לא מתסרא כלה אלא סיפא דאשרות ל"ל קס"ד דהא אתא לאשמועינן גדעו ופסלו אין לא גדעו ופסלו לא דמחובר לא מתסר בהשתחוה אפי' תוספתו דאי ס"ד אפי' בהשתחוה ליתני הכי לאשמועינן דאע"פ שאין ע"ז במחובר נאסר להדיוט גדולים אסורים והיינו נמי דלא מפרקינן גדעו ופסלו אצטריכא ליה מהו דתימא ליתסר כוליה קמ"ל כדאמרן באבנים משום דקס"ד דכבר תנא ליה הא עד דאתא רב אשי ופרקה משום דגדעו ופסלו סד"א כיון דאוקומי אילנא הוא אפי' בעיקרו נמי כמי שנטעו דמי (משא"כ באבנים) וליתסר כוליה קמ"ל.

ולשון הראב"ד ז"ל גדעו ופסלו למה לי נרא' דהיינו לענין תוספתו באילן שנטעו מתחלה לכך ול"ל למתנייה הו"ל לאשמעינן השתחוה אע"ג דמחובר תוספתו אסורה, ואינו מחוור.

והרב ר' שמואל ז"ל מתרץ דכיון דקס"ד השתא דהך סברא דר' יוסי בר יהודה היא ניחא ליה לאוקמי סתם מתני' כרבנן דלשמואל לא ליתותב דאמר כר' יוסי בר יהודה הוא.

והא דאמרינן ואחת מחלוקת ר"ש ורבנן. נראה דטעמא דר"ש משום דלית ליה משמשין במחובר כלל ואפי' תוספתו ע"ז מונחת תחתיו דלע"ז גופה רבי רחמנא אשרה ולא למשמשין ואפי' נטע של ע"ז כיון דשמושו לאחר השרשה שיוציא ענפים היא לא מיתסר ליה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון