ריטב"א/יומא/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:43, 17 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ועוד לא נודע כו' והוה ליה חדא ועוד דבתרייתא עיקר פרכא:

כדי להרבו' בכיה. כלומר שהיה מרבה בכיה כשאומר דברים אלו דכיון שעל ספק חלל הנמצא בחוץ הקפידה תורה כ"כ כ"ש על ודאי חלל ובתוך המקדש:

מדקא נסיב לה תלמודא גם דם נקי אשר שפך מנשה ואע"ג דההוא קרא היה בבית ראשון ומעשה זה לאחר כמה זמנים הכי קאמר תלמודא כי מצינו מזמן מרובה שהורגלו לשפוך דמים בירושלם ומאותו זמן ואילך היה קל בעיניהם:

גרש"י ז"ל תנו רבנן ופשט ולבש שומע אני כדרך שהכהן גדול עושה ביום הכפורים שפושט בגדי קדש ולובש בגדי חול ת"ל ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים וכו'. וכן הגרסא בת"כ אלא שקצרו שם יותר כדאיתא בפרש"י ז"ל ובתוספות הקשו על גרסא זו היכי קתני שפושט בגדי קדש ולובש בגדי חול כדרך שכהן גדול עושה ביום הכפורים שהרי כהן גדול ביום הכפורים אינו לובש בגדי חול כלל אלא שמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן. ועוד למאי דסבירא לן השתא דיליף פשיטה ולבישה האמורה בהוצאת הדשן מן האמורה בכ"ג בי"הכ למה ליה למיכתב אחרים דאלו מלישנא דברייתא משמע דלא קשיא ליה השתא מה ת"ל אחרים. אלא לבתר דדריש מקיש בגדים שלבש לבגדים שפשט כדקתני אם כן מה ת"ל אחרים לכך אומרים בתוספות דהכי גרסינן הכא ובת"כ שומעני בפושט בגדי קדש ולובש בגדי חול. וסמיך ליה על מאי דכתי' בגדים אחרים ולא אדכר ליה עד סיפא דקתני א"כ מה ת"ל אחרים וכן נראה עיקר. אבל כיון דאיתא לגרש"י ז"ל בכולהו נוסחי דהכא ובת"כ יש לפרש דהא דקתני כדרך שכהן גדול עושה ביום הכפורים לאו דמייתי ליה מהתם לגמרי אלא דעביד מינה סניפין כל דהו דכי היכי דהתם איכא שינוי בגדים הכא נמי איכא שינוי בגדים למדרש דאחרים דכתיבי הכא הוו בגדי חול:

א"כ מה ת"ל אחרים אחרים פחותין מהם. פי' כגון שחקים ולומ' שתהא חובה בשחקים. ר' אליעזר אומר אחרים והוציא לימד על כהנים בעלי מומין שכשרים להוצאת הדשן. פי' דסבי' ליה דכי כתי' אחרים אוהוציא קאי שיהא כהן המוציא את הדשן כהן אחר כלו' אפילו בעל מום: ולפום פשטא משמע דבהא פליג רבי אליעזר על ת"ק אבל מודה הוא דבעו' בגדי קדש מהקישא דלעיל. אבל בנמקי הרב החסיד ז"ל פי' דכיון דמכשר ליה בכהנים בעלי מומין אין להצריך בה בגדי קדש שאי אפשר שלא תהא הוצאת הדשן גריעא מתרומת הדשן ומה שאומ' לקמן כמחלוקת בהוצאת הדשן כך מחלוקת בהרמה. אינו אלא לענין הכשר בעלי מומין בלחוד כדפרש"י ז"ל דאלו לענין בגדים לדברי הכל תרומת הדשן בבגדי קדש כדכתיב בהדיא והוצאת הדשן בבגדי חול וה"ק קרא ולבש בגדים של אחרים בעלי מומין שאף הלובשים אחרים הם ולפירו' קמא אתיא שפיר כפשטא הא דאמרי' בסמוך [ולר' אליעזר] בגדים פחותים מנא ליה דאלמ' לר' אליעזר נמי לא שרינן אלא בגדים פחותים. ויש לתרץ לאידך פירושא דה"ק מנא ליה בעלמא דכל כי האי גוונא בעי' בגדים משונים שיהו או פחותים או של חול עד דדחיק נפשיה לפרושי אחרים דקרא בכהנים בעלי מומין ופריק דאי משום הא לא הוה צריך למכתב אחרים דההיא מדר' ישמעאל נפקא ודכותה דהא פריך תלמודא לעיל ולר' יהודה נשבר הציץ מנא ליה וכדפרי' בתוספות בפ"ק. והלשון הראשון הוא המחוור לפום סוגייא דשמעתין.

אי ס"ד עבודה היא וכי יש לך עבודה שכשרה בשני כלים. ק"ל ואמאי לא קשיא ליה הכי לת"ק דסבר דבעי כהן תמים ובגדי קדש וי"ל דאיהו לכולי עלמא סביר' ליה דאפילו תרומת הדשן אינה עבודה שלימה כיון שהיא כשרה בשני כלים אלא שגזרת הכתוב היא לת"ק דכיון דיש בה צד עבודה שתהא צריכה כהן תמים ואלו סביר' ליה הכי לר' אליעזר לא הוה מחית תרי דרגי בהוצאת הדשן שתהא בבעל מום ובגדי חול אלא ודאי דבתרומת הדשן מחית חדא דרגא לאכשורי בשני כלים ובהוצאת הדשן דגריע טפי מחית ליה למיהוי אף בבגדי חול וזה הפי' כפי שיטת החסיד ז"ל ומיהו אכתי קשה טובא היאך איפשר ליה לריש לקיש למימר דרבי אליעזר מכשר בעלי מומין לתרומת הדשן דהא קתני בהדיא לימד על כהנים בעלי מומין שכשרין להוצאת הדשן וכהנים אחרים נמי דדריש מקרא דהוו בעלי מומין בהוצאה הוא דכתיב כדכתי' אחרים והוציא דאלו בהרמה הכהן סתמא כתיב דמשמע כהן כשר וי"ל דסבר ריש לקיש דלר' אליעזר גלי קרא בהוצאה וה"ה בהרמה מטעמא דמפרש בסמוך. ולהכי כתב רחמנא אחרים בלשון רבים למדרשיה בין על כהן המרים בין על כהן המוציא ודקתני שכשרין להוצאת הדשן נקט ליה אקרא אי נמי כל הוצאת הדשן במשמע ואפילו דתרומת הדשן ויש נוסחאות שגורסין שכשרין בדשן.

ומאי שנא הני. כלומר כיון דעבודה היא וצריכה ד' בגדים אמאי טרח קרא למכתב הני טפי ממצנפת ואבנט או לכתבינהו כולהו או לא לכתוב חד מנייהו אלא ולבש הכהן בגדיו וממילא ידעי' כולהו כיון דבעי כהן ומהדרי' דכתבינהו לדרשא מדו בד וכו' ולריש לקיש אע"ג דאיצטריכו למכתב לגופיהו למעוטי מצנפת ואבנט ומיהו אכתי ש"מ אידך דרשא מדו כמדתו מדאפקיה בלשון מדה וקדימת מכנסים מדכתי' על בשרו וכדמפרש תלמודא ואזיל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון