רב סעדיה גאון/נחמיה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:47, 1 באוגוסט 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאת דפים אוטומטית - הטקסט הראשוני פורסם ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועבר התאמה ע"י חברי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רס"ג
רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רב סעדיה גאון TriangleArrow-Left.png נחמיה TriangleArrow-Left.png ג

א

שער הצאן. הוא שער הבכורות ושמה נכנסין כל צאן קדשים לכך נאמ' המה קדשוהו:

ועד מגדל המאה. זה בית הכנסת הגדולה שבירושלם מקום שעונין שם מאה אמן בכל יום ולפיכך נאמ' קדוש בשער הצאן שכל צאן שנמצא נכנס באותו השר קדש הוא ובשאר השערים נאמר קירוהו שסככום בקורות:

ג

מנעוליו. מסגרותיו כמ' על כפות המנעול (שיר ה ה):

ה

ואדיריהם. גדוליהם ועשיריהם לא קבלו על צוארם עול עבודת אדניהם זה הב"ה:

ז

לכסא פחת עבר הנהר. עשו שם מקום לכסא לישב שם פחת עבר הנהר בבואו מדי שנה בשנה לירושלם:

ח

ויעזבו את ירושלם עד החומה הרחבה. לשו' כסוי תקרה ומעזיבה:

הרקחים. בעלי רוקח מרקחת:

ט

שר חצי פלך. חצי קרן זוית:

יא

מגדל התנורים. מקום תנורים לאפות שם לחם ליושבי ירושלם כי לא היה תנור ניסק בירושלם [מפני עשן] המערכה:

יב

שלום בן הלוחש. רופא בעל לחישות:

טו

שלון בן כל חוזה. שהיה חריף בכל ענין. ויטללנו ויסוכננו כדכת' וסכות על הארון (שמות מ ג) מתרג' ותטליל על ארונא:

ברכת השלח. מקום שרוחצין שם חליפות שמלות כדכת' ויפשט (במדבר כ כח) מתרג' ואשלח כמ' איש שלחו המים (ד יז):

טז

הברכה העשויה. שנעשית אחרי כן:

בית הגבורים. סנהדרין שהיו גבורים בתורה כדכת' ואלה שמות הגבורים אשר לדוד (ש"ב כג ח) וכת' גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ):

יז

לפלכו. לזוית שלו שלשת הנפת (יהושע יז יא) מתרג' תלתא פלכין:

יט

מנגד עלות הנשק. מקום שמצניעין שם כלי המלחמה כי לא היו נכנסין בירושלם לבושי כלי זיין לקיים מה שנ' וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו ו):

המקצוע. כמו המקצעות (שמות כו כד) מתרג' זוין והם זויות:

כ

אחריו החרה החזיק. מקום חורבן כמ' ושכן חררים במדבר (ירמיה יז ו):

כא

תכלית. סוף:

כו

בעופל. בארמון הוא מקום מכוסה ומקורה כמו עופל ובחן (ישעיה לב יד) וכמ' שר העופל ושם מושב הנתינים עושי העבודה חוטבי עצים ושואבי מים:

ל

חנון בן צלף הששי. הממונה על מלאכת השש:

נגד נשכתו. נגד לשכתו נ' מתחלף עם למ"ד:

לא

והרוכלים. הסוחרים כמ' אבקת רוכל (שיר ג ו):

שער המפקד. מקום ששורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים נקרא מפקד:

לד

היהודים האמללים. הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך לשון זדון:

היעזבו להם. לשון תקרה ומעזיבה:

היחיו את האבנים. כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון שיוציאום דומות לחיים:

מערמות. כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג):

לה

אם יעלה שועל. לשון בזוי כלומ' השועל חלש שבחיות יפרוץ חומת אבניהם כל שכן ארי ורוב ממלכת כשדים ופרסיים שהם גבורים על כל האומות. ד"א אם יעלה שועל. למה הזכיר שועל על שום קינת ירמיהו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח):

לו

בארץ שביה. כי נשבו מארצם על ידי מלכי אשור ויושבים בערי שמרון:

לח

ותקשר כל החומה. לשון דבוק כמ' אולת קשורה (משלי כב טו) דבוקה פירושו כלומ' נגדרו כל הפרצות ודבקה החומה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.