קרית ספר/סנהדרין/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:54, 28 בפברואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קרית ספרTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א

כל ב"ד צריך שיהיה אחד מהם סמוך מפי הסמוך שהרי משה רבינו סמך את יהושע כדכתיב ויסמוך את ידיו עליו וכן סמך את הזקנים ושרתה עליהם שכינה והם סמכו לאחרים ואחרים לאחרים ונמצאו הסמוכים איש מפי איש עד מרע"ה ואחד הנסמך מפי משה או מפי אחד מן הסמוכין והסמיכה היא לקרותו רבי ולא בעי לאנוחי ידיה על רישיה דסבא ואין סומכין אלא בשלשה ואחד מהם סמוך דומיא דמשה דסמך את יהושע.

ד

אין קרוי אלהים אלא ב"ד שנסמך בא"י ואין סומכין בח"ל אפילו היו הסומכים בא"י [דאף על גב דמשה כשסמך את יהושע (במדבר כז, כג; דברים לד, ט) היה בחוצה לארץ אכתי לא נתקדשה ארץ ישראל] ויכולין לסמוך הרבה בבת אחת כמו משה שסמך ע' זקנים וכן לסמוך לדבר אחד וכן עד זמן כך.

י

חכם מופלא שהוא סומא בעינו אחת כיון שאינו ראוי לדון בכל הדברים אין סומכין אותו לדיני ממונות דבעיא ראוי לבילה כדאמרי' בעלמא.

יא

כתב הרב ז"ל נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבא"י למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סומכים ויש להם לדון דיני קנסות ולסמוך אחרים וכו' והיום כמו עשרה שנים בשנת הרח"ץ הסכימו רוב חכמי ישראל שבא"י לסמוך לגדול בדורו מורינו הרב הר' יעקב בירב ז"ל והוא סמך קצת מתלמידיו המובהקים יבורכו מפי עליון להחזיר העטרה ליושנה אמן.

יב

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ ודנים דיני קנסות כיון שנסמכו בארץ כדתנן במסכת מכות סנהדרין נוהגת בארץ ובח"ל וכדילפינן לעיל פרק א'.

יג

ראשי גליות שבבבל במקום מלך הם עומדים ויש להם לרדות את ישראל ולדונם בכל מקום וכל שראוי לדון שנתנו לו רשות ב"ד שבא"י לדון יש להם רשות לדון אע"פ שלא רצו בעלי דינים ואין רשותן מועלת לכוף את בעלי דינין בח"ל עד שיטול רשות מראש גלות וכדתניא לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ושבט לשון שררה ויש להם רשות להפקיר דהפקר ב"ד הפקר כדכתיב וכל אשר לא יבוא בעצת וגו' ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה לרבים ומחוקק שררה מועטת שרודין את העם שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס וכדאמרי' פרק קמא דמכות והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא"י מנקבות וכדאמרינן בירושלמי. מי שאינו ראוי לדין אין הרשות מועלת לו דהוי כמקדיש בעל מום למזבח:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.