קרית ספר/מלכים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:54, 28 בפברואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קרית ספרTriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חמדת ישראל
יצחק ירנן
כבוד מלכים
מהר"צ חיות
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א

בן נח ששגג באחת ממצותיו פטור מכלום חוץ מהורג בשגגה שאם הרגו גואל הדם לא יהרג עליו ואף על גב דילפינן דנהרגין אף בלא התראה והתראה לא הויא אלא להבחין בין שוגג למזיד כדאמרינן התם פרק ד' מיתות דאזהרה שלהן זו היא מיתתן ואפילו שוגג דדינו מאי ניהו קטלא כדאמרינן התם דף נ"ד וכמו שכתב רש"י ז"ל. אבל הרב ז"ל כתב פטור מכלום ולדידיה הא דאמרינן התם דדינו מאי ניהו קטלא לא קאי אשוגג והאי דנהרגין אף בלא התראה היינו לענין אם שגג שלא ידע שיש איסור בדבר דהוי קרוב למזיד שהיה לו ללמוד אבל שגג שחשב שהיה אשתו פטור.

ב

בן נח שאנסוהו לעבור על אחד ממצותיו מותר אפילו בע"ז שלא נצטוו על קידוש השם אלא ישראל דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל וחש"ו וגוים אינם בני מצות כישראל.

ג

בן נח שנתגייר גדול ואחר כך רצה לצאת ולחזור מאחרי ה' אפילו להיות גר תושב אין שומעין לו אלא יהרג.

ד

בן נח שעבר על אחד ממצותיו ונתגייר פטור [שהרי נתנה תורה רשות לקבל גרים כדכתיב ככם כגר (במדבר טו, טו) מה אתם במילה וטבילה וכו' ומסתמא היה עובד עבודה זרה קודם ואפילו הכי מקבלין ליה והרי יפת תואר דכתיב בה (דברים כא, יג) ובכתה את אביה דהיינו ע"ז כדכתיב אומר לעץ אבי אתה (ירמיה ב, כז) וראש הגרים אמר עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' (שמות יח, יא) מלמד שלא הניח ע"ז שלא עבדה ובא ונתגייר (מכילתא יתרו)] ואם הרג או בעל אשת איש חייב הרג או חנק [שהרי נשתנה דינו דדוקא מדין שהיה חייב קודם בדיניהם ולא בדינינו הוא דפטור אבל בדין שחייב גם בדינינו כשיתגייר חייב נמי השתא].

ו

בני נח אסורים בהרבעת בהמה והרכבת אילן בלבד ואין נהרגין עליהם וכדילפינן התם דף ס' דאסירי בהו מדכתיב את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה וכתיב את חקתי חקים שחקקתי לך כבר לבני נח תשמרו. וגוי שהכה ישראל אף על פי שהוא חייב מיתה כדכתי' ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי אין ממיתין אותו דליכא בהו אזהרה.

ז

המילה נצטווה בה אברהם וזרעו דהיינו יצחק וזרע יצחק יעקב ולא עשו אבל בני קטורה שבאו אחר ישמעאל ויצחק הם זרעו של אברהם וחייבים במילה בשמיני דלא שלל הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע אלא ישמעאל לא בני קטורה שנולדו אחר כך.

ט

גוי שעסק בתורה חייב מיתה כדכתיב תורה צוה לנו משה מורשה מורשה לנו ולא להם מאן דאמר מורשה הויא בכלל גזל ומ"ד מאורסה הויא בכלל נערה מאורסה בסקילה והא דכתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא נאמר ישראל היינו בז' מצות דידהו. גוי ששבת חייב מיתה כדילפינן התם מדכתיב ויום ולילה לא ישבותו ודריש ביה לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ואמר מר אזהרה שלהן היא מיתתן ואמר רבינא אפילו שני בשבת מדכתיב ויום ולילה וגו'. ואין מניחין אותם לחדש דת ואם רצו לעשות מצוה משאר מצות התורה לקבל שכר מניחין אותם ואם הביא עולה מקבלין הימנו כדילפינן בדוכתיה וכן צדקה כישראל.

יא

חייבין בית דין של ישראל להעמיד להם שופטים לגרים התושבים לדון להם ואין כופין אותם אלא בדיניהם היה ישראל וגוי אם יש לישראל זכות בדיניהם או בדינינו מזכין אותו ועם גר תושב בדיניהם ונוהגין עמהם בדרך ארץ וגמילות חסדים שהרי אנו מצוים להחיותם כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ונאמר טוב ה' לכל וגו' ונאמר דרכיה דרכי נועם וגו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.