קרית ספר/כלאים/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:17, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

זרע שנתערב בזרע אחר שהוא כלאים עמו חלק אחד בעשרים ושלשה אסור לזרוע ולוקה עליו. וכל שהוא כלאים עם הזרע מצטרף לאחד מעשרים וארבעה כשנתערבו תבואה זה עם זה וקטניות זה בזה או מיני קטניות בתבואה וזרעוני גנה שאין נאכלין מצטרפין אחד מכ"ד ממה שזורעים בבית סאה מאותו המין לסאה של תבואה או קטנית עד שימעט או יוסיף ושיעור זה הלכה למשה מסיני. ונראה דשיעור חלק אחד מכ"ד בתבואה וקטנית הוו בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני משום דהוי מילתא פסיקא אחד מכ"ד בזרע אבל בזרעוני גנה לא משערינן בזרע אלא כפי מה שזורעים בבית סאה מאותו המין ולהכי איצטרך הלכתא למשה מסיני באפי נפשה לומר דאחד מכ"ד ממה שנופל לבית סאה הוי כלאים בסאה של תבואה או קטנית. ואם נתכוון לערב או לזרוע הב' מינים אפילו חטה אחד בכרי של שעורים אסור לזורעה דהא בכל שהו הוי כלאים בזריעה דכיון דאיכוון ליה מעיקרא בשעת כינוס תבואה לזורעה מעורבת או שערבה לזורעה אחשבה ואסיר מדאוריתא אבל איפשר דלא לקי אלא על שיעור אחד מכ"ד דהא לא מחייב מן התורה לעקור כשזרע כלאים אלא אם הם אחד מכ"ד דהוי כלאים בשדה אבל אם זרע כל שהו בכוונה לא מחייב למיעקר דלא הוי כלאים בשדה כיון דלא מינכר ואם לא זרע כלאים אלא שעלה מאיליו אפי' אחד מכ"ד לא מיחייב מן התורה לעקור כיון דלא זרע אלא מין אחד אלא אם כן רצה בקיומן דהא ילפינן לה למקיים כלאים כדכתיב כלאים שדך לא כדלעיל פרק א'.

יא[עריכה]

אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה שהיא תאנה מדברית דהוי ירק באילן והוי דבר המסוים. והרכבת אילן סרק באילן מאכל ילפינן מדכתיב את חקותי תשמורו וגו' חוקות שחקקתי לבני נח דכתיב למינהו באילנות אבל עץ סרק על עץ סרק חשיבי כמין אחד. הטומן לפת וצנונות תחת האילן או הגפן אם אינן אגודה או שלא היו העלין [מגולין] חושש משום כלאים כיון דהוי דרך שתילה ונראה דחששא זו מדרבנן כיון דלא השרישו עדין.

יב[עריכה]

שדה שהיתה זרועה וקצרה ונשארו השרשין בארץ לא יהיה זורע עד שיעקר ואיפשר דלא אסיר אלא מדרבנן כל שלא צמחו העיקרין.

יג[עריכה]

היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים כשהתליעו החטים יהפכם במחרישה ויזרע שעורים דהא לא יצמחו החטים כיון שהתליעו והפכם במחרישה כדרך שחורשין האדמה קודם המטר כדי שתרוה. ואם צמחו החטים יהפך ואחר כך זורע ואם קרסמה בהמ' את הצמח הרי זו מותר דתו לא צמח:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.