קבא דקשייתא/ו
|
< הקודם · הבא > |
קושיא ו [עריכה]
קשה לי על שיטת הר"ש והברטנורה פ"ב דפרה דטעם חכמים דפסלו פרה מעוברת היא מטעם דסוברין עובר לאו ירך אמו ופסולה משום שהיא נושאת העובר וא"כ איך פרה מעוברת מותרת לצאת לרשות הרבים בשבת וגם אשה מעוברת דפשוט דהעובר הוי ככפות ואיך מותרת לצאת למאן דאמר עובר לאו ירך אמו. וק"ו הדברים דאם מאכל שבפי הבהמה לא הוי עבודה בפרה יען שהוא לצורכה וע"כ דלענין שבת חייבין כמבואר במשנה דכריתות (פ"ג מ"ד) במשנה דיש אוכל אכילה אחת והיינו אף דמדמה הש"ס פסול פרה להוצאה היינו רק במקום דהוי מלבוש לגבי פרה ה"נ לגבי הוצאה מה שאין כן במאכל דאין שייכות חילוק בהוצאה מה שהוא לצרכו אבל עכ"פ חזינן דמאכל בפי פרה אינו פוסלת ובשבת מיקרי הוצאה. ואם כן מכל שכן לענין עובר שהוא משא לגבי הוצאה למאן דאמר לאו ירך אמו וצע"ג:
בהשמטות לחלקת יואב ח"א (דף י.) הוסיף הגהמ"ח הערה זו:
הדבר מובן דקושייתי בזה הוא על הר"ש דסובר דפסול פרה מעוברת הוא מטעם משא העובר. דהלא בדבר הבלוע בגוף לא שייך משא כמבואר במגן אברהם סימן שי"ב ס"ק ח' בבולע מרגליות עיי"ש. ועל זה כתבתי להכריח מהוצאה דשבת דכתיב ביה ג"כ לא תוציאו משא וגו' וע"כ דבבלוע בגוף ליכא משום משא. ומחמת שרבים הבינו שכוונתי להקשות דאיך מותרת אשה או פרה מעוברת לצאת בשבת כתבתי זאת[1]:
- ↑ עי' מש"כ על הערה זו בספר קשות מיושב (דף סא. מדה"ס).