פתחי תשובה/חושן משפט/רלג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:00, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רלג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) מכר לו בשר כו' ומחזי' לו אונאתו. עיין בתשובת ושב הכהן סי' ס"ד שכתב דבתה"ד מקור דין זה מבוא' להדיא דהך מחזיר לו אונאתו היינו אפי' אם הוא פחות משתות לא אמרינן דהוה מחילה. וע"ש עוד שכתב שדין זה של התה"ד צע"ג כאשר כבר הרגיש בב"ח (הובא בבאה"ג אות ח') ע"ש ועיין בספר שער משפט מ"ש בזה:

(ב) דהכל מין כסף. עבה"ט עד א"ה לדעתי החלושה נראה לחלק בין ההיא דטבעת או כלי כו' ועי' בתשובת ושב הכהן סי' ס"ד שמחלק ג"כ הכי וכ' דבזה מיושב גם כן מה שהקשה השולחן ערוך מיפות ונמצאו רעות דהתם א"א לעשות מן הרעות יפה מה שאין כן בכסף סיגים שיכול לעשות מהן כפי שהתנה ליתן לו כסף צרוף רק שיופחת מהמשקל וזה מנכה לו ולכן אין חילוק בין אם האונאה שתות או פחות או יותר משתות ובכל ענין המקח קיים ומחזיר לו אונאה כדקיי"ל בר"ס רל"ב וכל דבר שבמדה ובמשקל ובקנין לעולם חוזר והיינו שמשלים לו החסרון וזהו שכ' המרדכי אין יכולין לחזור וכוונתו ששניהם א"י לחזור והיינו שהמוכר צריך להשלים לו מה שיופחת לעשות כסף צרוף והלוקח צריך לקבל ומ"ש הרמ"א דהכל מין כסף ר"ל לאפוקי אם נמצא סיגים כ"כ שאינו נקרא בשם כסף כלל כו' ומה שהקשה הש"ך מראב"ן שכ' המוכר כסף כו' עד לוקח יכול לחזור בו יש לפרש דברי הראב"ן בשני פנים או דמיירי שמכר לו כלי של כסף ואשמעינן דהוי כיפות ונמצאו רעות דאפי' בפחות מכדי אונאה חוזר או דמיירי שמכר לו כסף וח"ל שהמשקל הוא כך וכך ולכן שפיר יכול הלוקח לחזור אם מכר לו בחזקת צרוף ונמצא סיגים משום שאם יעשה ממנו צרוף יופחת מהמשקל ויכול הלוקח לומר איני רוצה אלא במשקל כך וכך וכמ"ש הטור סי' רל"ב ס"ג בשם הראב"ד במכר לו שק מלא אגוזים ואמר שיש בו סאה כו' והאריך עוד בזה ומסיק וכ' שהדין ברור דאם מכר לו כסף בחזקת צרוף ונמצא סיגים שניהם אין יכולים לחזור רק שהמוכר משלים לו מה שנפחת מהמשקל ואין חילוק בין אם הוא שתות או פחות או יותר ואין לחלק ולומר דדוקא אם מכר לי במשקל דהיינו כל ליטרא בכך וכך ונמצא סיגים הוא דמשלים לו אפי' אם הוא פחות משתות אבל אם מכר ל' חתיכה בלא משקל בכך וכך נימא דאם הפחת פחות משתות א"צ להשלים דלא הוה כדבר שבמשקל כיון שלא מכר לו במשקל דזה אינו כן כי מהיכי תיתי לומר כן כיון שמכר לו החתיכה של כסף כמות שהיא וכהיום נמצא שהיא סיגים ואם יעשה מהן צרוף יופחת מכמות שקנה ממנו מאי טעמא לא יכול לחזור אפי' אם הוא פחות משתות כמו בדבר שבמשקל לכן לפע"ד בכל ענין צריך המוכר להשלים לו שיהי' כסף צרוף כ"כ כפי שקנה ממנו ואז גם הלוקח א"י לחזור אבל במוכר כלי בחזקת שהוא צרוף ונמצא סיגים יכול הלוקח לחזור וכל זה נראה לפע"ד לדינא עפ"ד ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון