פתחי תשובה/חושן משפט/נא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מצטרפים. עבה"ט בשם ש"ך עד ומה שהקשה הסמ"ע דא"כ ל"ל עד דבע"פ כלל כו' לק"מ דהא נ"מ כו' ובגליון ש"ך דהג' רע"ק איגר זצ"ל נ"ב לענ"ד אינו מספיק דמ"מ למאי צריך שיאמר העד שבע"פ אני קניתי הלא בלא"ה אם מעיד על ההלוא' בלא קניתי ג"כ אינו נאמן לו' פרעתי כיון דהוי ושטר בע"א ול"ל מגו דלהד"ם דהא אינו נאמן לו' להד"ם כיון דאיכא ע"א בשטר וע"א בע"פ וביסוד דברי הש"ך כיון שהעד אומר שלא פרע נשבע להכחיש העד נראה דזהו להש"ך לשיטתו בסי' ע"ה ס"ק מ"ג דנראה דמסכים לתי' הר"י דעיקר הטעם דנסכא דא"נ במגו משום שהיה צריך לישבע להכחיש העד א"כ היכא דגם עתה מכחיש להעד נאמן במגו ונ"ל שכן מוכח מדברי הר"ן בפ' הכותב בסוגיא דההוא בקרא דהקשה דיצטרך לישבע להכחיש הבקרא ולכאורה אמאי לא הק' הר"ן בחזקה יותר דאמאי נאמן מחיים תפיסנא במגו דלקוח הא אם יטעון לקוח יצטרך לישבע נגד הבקרא והוי מחוייב שואיל"ם אע"כ כיון דגם עתה מכחיש להבקרא עדיף. ואולם לתי' הב' דהתוס' והובא ג"כ בש"ך סי' ע"ה ס"ק מ"ג דכל שאינו מכחיש להעד בשבועה הוי כב' וא"כ אף שהעד אומר ג"כ שלא פרע מ"מ בזה שאומר שלוה כיון דע"ז אינו מכחישו הוי בזה כב' וממילא אינו נאמן לו' פרוע ודו"ק עכ"ל וע' בנה"מ מזה:
(ב) שט"ח בע"א. ע' בתשו' נו"ב חאה"ע ר"ס ל"ג מ"ש בזה ובתשו' בית אפרים חח"מ סי' ח' השיג עליו ע"ש:
(ג) וי"א שגם כו'. כ' בדגמ"ר וז"ל ואם יש בו נאמנות ע' בסי' ע"ה בש"ך ס"ק מ"ב (ובבה"ט שם סוף ס"ק ל"ג) עכ"ל וע' בס"ק שאח"ז:
(ד) נאמן בשבועה. עבה"ט וע' בתשו' עבוה"ג סי' ע"ח שכ' דפשוט דלדעה זו אפי' כשיש בו נאמנות נאמן לו' פרעתי ולא דמי לכ"י בנאמנות ומקוים דליכא מאן דפליג שאינו נאמן לו' פרעתי כדאי' בסי' ס"ט ס"ב דשאני התם דאמרי' אילו פרעו לא הניחו בידו כיון שיש בו נאמנות כי אינו יכול לפטור א"ע בשום טענה בעולם כיון שכ"י היא מקויימת זולת בטענת פרעתי וטענה גרועה היא כיון שהשטר בידו אבל בשטר בע"א אפי' יש בו נאמנות ומקויים אפ"ל שלא חש להניחו בידו כיון דיוכל לפטור א"ע בהכחשת העד ולומר להד"ם והוא דומה לשטר בב' עדים שאינו מקיום שנאמן לו' פרעתי במגו דמזויף ומה לי מגו דמזוייף ומה לי מגו דלהד"ם כו' וע"ש עוד שכ' דאף הרמב"ם שהוא דעה ראשונ' כאן דס"ל שאינו נאמן לו' פרעתי בע"א בשטר י"ל דדוקא כשנכתב השטר בל' רבים בפנינו עדים כו' ולא חתם עליו רק ע"א וא' איננו או בשני עדים חתומים ונמצא א' מהם קרוב או פסול אבל אם מתחלה לא נכתב השטר כ"א בע"א גם הרמב"ם מודה שנאמן לומר פרעתי וכ"כ הה"מ שי"מ כן דעת הרמב"ם. ובזה מתורץ קו' הב"ח והסמ"ע סק"ב למה לנו כלל צירוף עד שני דע"פ כו' ע"ש:
(ה) והעדים קרובים לא' כו' הרי השטר פסול. ע' בת' נו"ב חאה"ע סי' נ"ח והובא קצת בפ"ת לאה"ע סי' מ"ב ס"ק י"ז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |