פרי חדש/יסודי התורה/י

פרי חדש ‏ יסודי התורה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

אבל אם הבטיח על הטובה ואמר וכו' שכל דבר טובה שיגזור הקל אפילו על תנאי אינו חוזר וכו'. (ועיין בדברי הרמב"ן בפרשת בא על פסוק ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים וגו' שהאריך בפרט זה) בריש ברכות איתא דר' יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא כדתניא עד יעבר עמך ה' מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כמו שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא מכאן מוכח להדיא שאף שיש הבטחה החטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת והא דאמרינן פ"ק דברכות כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו מנ"ל ממשה רבינו שנאמר הרף ממני ואע"ג דבעא משה רחמי עלה דמילתא וביטלה אפ"ה אוקמה בזרעיה י"ל דהיינו דוקא בדליכא חטא אבל אי איכא חטא אה"נ שחוזר בו והיינו דכתיב בירמיהו סי' י"ח ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני לבלתי שמוע בקולי וניחמתי על הטובה:

והרב ז"ל בהקדמתו לפירוש המשנה כתב וז"ל שהקב"ה כשיבטיח אומר בבשורות טובות ע"י נביא א"א שלא יעשה כדי שתתקיים נבואתו לבני אדם והוא מ"ש ע"ה כל דבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר בו אבל ענין פחד יעקב אחר שהבטיחו הקב"ה בבשורות טובות זה אינו אלא בין הקב"ה לנביא אבל שיאמר הקב"ה לנביא להבטיח בני אדם בבשורה טובה במאמר מוחלט בלי תנאי ואחר כך לא יתקיים הטוב ההוא זה בטל וא"א להיות ע"כ הנה לכאורה סותרין דבריו זה את זה שמתחלה כתב שאם הנביא בישר טוב על ישראל ע"י נביא אפילו על תנאי אינו חוזר בו ובסוף דבריו כתב שזהו דוקא במאמר מוחלט בלי תנאי ותו קשה דההיא דאייתי מכל דבור שיצא מפי הקב"ה אפילו על תנאי אינו חוזר בו לא היה אלא בין הקב"ה לנביא ותו קשה דביאשיה מלך יהודה כתיב ע"י חולדה הנביאה ונאספתה אל קברותיך בשלום ובמלחמת פרעה נכה נהרג כדכתיב ויורו המורים למלך יאשיה ויש מרז"ל אומרים שנענש לפי שאלהי האמור ביאשיה קדש ולא שמע ואף למ"ד שהוא עבודה זרה צ"ל שחטא אחר כך. ולכן נראה שכונת הרב היא לומר דבשורת הנביא לישראל על פי הקב"ה בלי תנאי על כרחך שמתקים הטוב ההוא בלי שום ספק דכיון שמצינו בין הקב"ה לנביא דאפילו על תנאי אינו חוזר מכלל דלהבטיח בני אדם לפחות בלי תנאי אינו חוזר והא דאמרינן פ"ה דשבת מעולם לא יצאתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה דכתיב והתוית תיו וגו' שאני התם שלא הבטיח לצדיקים ע"י נביא ואף לנביא לא נאמר זולת למלאך גבריאל כדאיתא התם וא"כ מן הדין היה יכול לחזור בו הקב"ה ואע"פ כן לא מצינו שחזר בו זולת פעם אחת אבל בשורת הקב"ה להבטיח בו בני אדם ע"י נביא א"א שיחזור בו בשום פנים אפילו ע"י חטא אא"כ על תנאי נאמרה ומה שהוקשה לו להרא"ם בפרשת וישלח מקרא דעד יעבור עם זו קנית דזו ביאה שנייה וגרם החטא ולא נעשה להם נס לא קשה דנבואה זו משה וישראל אמרוה ואינה לאחרים אלא בין הקב"ה לנביא ומשו"ה גרם החטא שלא נתקיים ההבטחה ועל פי מה שהקדמתי לך יש לך לבאר ג"כ לשון הרב שכתב כאן שכל דבר טובה שיגזור הקל אפילו על תנאי אינו חוזר ולא מצינו שחזר בדבר טובה וכו' דכל זה לא קאי ארישא בנביא שמבטיח על תנאי אלא בנביא מיירי דוקא כשאינו על תנאי ומייתי ראיה שהרי בין הקב"ה לנביא אפילו על תנאי אינו חוזר ולא מצינו שחזר בו אלא פעם אחת ומינה דבמבטיח לבני אדם ע"י נביא שא"א לחזור בו בשום פנים דמיירי דוקא בלי שום תנאי ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.