פרי חדש/יסודי התורה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:03, 22 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
מהר"ם פדווא
מים חיים
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
ראשון לציון
רבי עקיבא איגר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


פרי חדשTriangleArrow-Left.png יסודי התורה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

כתב הכ"מ שנוסחת ויניציאה נכונה וליתא משום דמלת או דייקא דשם הויה אדנות אחד הוא:

עוד כתב ושפיר עבד דלא מני אל ולא מני א - להי משום דבכלל א - לוה וא - להים הוא ואינו נכון אלא היינו טעמא דמאי דלא מני א - להי משום דהוי סמוך והו"ל ככם ד - אלהיכם ודלא כמו שנדחק הרב למעלה לחלק בין י' דא - להי וכם ד - אלהיכם וליתא:

ומה שהקשה עוד אמאי איצטריך למנות א - לוה הא בכלל א - להים הוא לא קשה מידי דאיצטריך משום ו' דא - לוה ואפשר דהא נמי נלמד מי' דא - להים וא"כ שפיר הקשה דבכלל דא - להים הוא אי נמי נקט א - לוה וא - להים משום דהוי לשון יחיד ורבים ודוק. הלכה ד וא"צ לומר י - ה שהוא שם בפני עצמו. ועוד מפני וכו' כן נ"ל להגיה וקאי לסיפא דאי לרישא פתח בתרתי וסיים בחדא שהרי א - להים אינו שם המפורש. ודע דבא - ל מא - להים וי - ה מהויה אם מחקו לוקה כיון שהם שמות בפני עצמן:

ו[עריכה]

אפילו היה השם חקוק. פי' לא מיבעי בכתוב אלא אפי' בחקוק דלא מיקרי כתיבה כדאיתא בפרק ב' דגיטין לענין מחיקה את השם מחייב אף בחקיקה דהא הכא גבי מחיקה לא כתיב כתיבה למעוטי חקיקה. דע שקצת חכמים נסתפקו בענין מחיקה את השם אי לקי מן התורה דוקא בקידש את השם או דילמא ההיא לספר תורה איתמר אבל לענין מחיקה אף שלא נתקדש השם שם מיהא הוי ולקי עליה אם מחקיה. ולדידן הכי מסתברא לן ודאי דלקי מן התורה בכל גוונא דהא מסתמא שם שכתוב בכלים לא נתקדש ואעפ"כ כתב הרב דהמתיך הכלי הרי זה לוקה:

ודע דאיתא בפ"ק דערכין דשם שלא במקומו לא קדיש ופירש"י דאינו קדוש אלא מקום השם ופירש עוד בלשון אחר שם שלא במקומו כגון ע"ג קורות וכלים לא קדיש דלא הוי מקומו אלא על הנייר ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדיש ואיכא בין הני תרי פירושי לענין דינא דלפירוש קמא ליכא חילוק בין כתוב השם בנייר לכתוב בכלי ובכל גוונא מקום השם קדיש והשאר לא קדיש ולפירוש תניינא לא קדיש אלא דוקא בנייר ושיכתוב המקרא עם השם. וקשה לי דא"כ שם כתוב על הכלים למה יגוד ויגנז והא לא קדיש וניחא לי דנהי דלא קדיש מדאורייתא מדרבנן מיהא קדיש ומשו"ה יגוד ויגנז ורבינו מפרש כפי' קמא ומשו"ה כתב דבשם חקוק בכלים אם מחקו לוקה אבל שאר מקום הכלי מותר להשתמש וכו' דלא קדיש אלא מקום השם:

ט[עריכה]

כל מלכייא האמור בדניאל וכו'. מה שהקשה הכ"מ דלא יצדק לומר כל על שנים בלבד ליתא דהא גבי כל שמות האמורים בלוט ליכא אלא שנים וקאמר כל וכמ"ש איהו גופיה לעיל בשם הריטב"א אבל מה שהקשה שמלכייא שבאנת מלכא אינו קדוש קושייא היא. ולכן הנכון להגיה בדברי הרב כל מלכא ומה שהקשה הכ"מ מאנא נבוכדנצר משבח למלך שמייא לא קשה דלא קחשיב ליה משום דאיהו מוכח אנפשיה דקאמר מלך שמייא וא"א דהוו חול וזה יותר נכון מפי' הכ"מ ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.