פני יהושע/כתובות/צח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:07, 4 במאי 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר + עיצוב מיוחד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


פני יהושע TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png צח TriangleArrow-Left.png ב

בד"ה כאן שנה רבי נראה לר"ת כו' דאלת"ה קשיא דר' יהודה אדר"י כו' הלא אינו מרויח כלום דהכל לשליח כו' עכ"ל. ולכאורה משום הא לא איריא דהא לקמן פרש"י ותוס' דאי הוי מייתי ליה בשש דהוי שוה יותר מתריסר וא"כ האי יתרון ודאי דליכא למ"ד דהוי לשליח דמה ששוה יותר היינו משום המעות ולמי שצריך לזה החפץ וכל זה לא שייך בשליח וא"כ שפיר קאמר ר"י דבעל הבית לא מעל שהיה יכול להרוויח זה היתרון ואם כן אין בזה סתירה לפרש"י דמתניתין דוקא כר' יוסי ולא כר' יהודה וכן כתב גם כן מ"ז זצ"ל בס' מגיני שלמה ע"ש. ומה שהקשה ר"ת עוד על פרש"י מדלא קאמר הא מני ר' יוסי היא נלענ"ד ליישב דאי לאו דכאן שנה רבי היה באפשר לומר דר' יוסי גופא לא קאמר אלא בדבר שאין לו קצבה כלל והמשלח לא הזכיר שום קצבה ומשום הכי הכל לבעל המעות מה שאין כן בהא דמתניתין שכבר נישום בב"ד הדיוטות במאה ויש לה רשות למכור במאה אם לא תמצא מי שיתן יותר א"כ סד"א שהיתרון לשליח וכ"ש לשיטת הרמב"ם ורש"י ז"ל שכתבתי בלשון התוספות לעיל בסמוך בד"ה דאמרי לה דאפילו בב"ד הדיוטות יכולה להחזיק באותה שומא לעצמה וא"כ זכתה בו לגמרי ואף לדברי החולקים עכ"פ הוי לן למימר דחולקין דכיש לה קיצבה דמי כיון שנישום במאה ולפ"ז היה באפשר דבשליח גמור נמי היכא שהזכיר המשלח קצבה כמה יקנו לו באותן המעות והביא יותר אפשר דר' יוסי גופא מודה דהכל לשליח או שחולקין ואהא קאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה דכאן שנה רבי דאפילו בכה"ג נמי דמי מיהא לדבר שאין לו קצבה דנהי דמצד המוכר והשליח יש קצבה אפ"ה כיון דמצד המקח עצמו אין לו קצבה הכל לבעל המעות וכמ"ש הפוסקים באמת במי שנתן חפץ לסרסור שימכור בחמשה זהובים ולא א"ל המותר שלך ומכרו בשש אפ"ה הכל לבעל המעות ואפשר שיצא להם כן מההיא דמשנתינו אע"ג שנישום כבר במנה כן נ"ל נכון ליישב שיטת רש"י ז"ל ובלא"ה לא ידענא מאי פשיטא ליה לר"ת בכה"ג דמתניתין מודה ר' יהודה דהא בסמוך בד"ה אמר ר' פפא כתב ר"ת גופא דמתניתין דמי לטעות ומסיק ר"י דטעות הכל לשליח וא"כ אף לר"ת דלית ליה האי פסקא דר"י אפ"ה רבותא מיהא איכא דאפילו במאי דדמי לטעות כעין משנתינו נמי שנה רבי הכל לבעל המעות ונראה דר"ח דהכא היינו לשיטתו אחר שחזר בו דס"ל דטעות הוי טפי לבעל המעות כן נ"ל ליישב שיטת רש"י ז"ל ומ"מ נ"ל דרש"י לא קאמר לר"י הכל לשליח אלא היכא שהמשלח נתן לו קצבה דומיא דמשנתינו שנישום בב"ד הדיוטות וה"ה לשליח כמו סירסור שכתבתי אבל היכא שלא הזכיר המשלח שום קצבה אין סברא לומר שיסבור ר"י דהכל לשליח בדבר שאין לו קצבה וא"כ יתיישב סוגיא דחלוק וטלית בפשיטות ודוק היטב:

בד"ה כאן שנה רבי הכל לבעל המעות אין לדחות כו' דהכא משום דלא יצא הקרקע מרשות היתומים עכ"ל. פירוש דכיון דבשעת המכירה הוי ביטול מקח כל כמה שלא נתייקר א"כ אכתי ברשות היתומים קאי וכי אייקר בתר הכי ברשותייהו נתייקר שע"י כך נתקיים המקח ומש"ה הריוח שלהם ולא דמי לפלוגתא דר' יוסי ור"י כלל ואכתי בעלמא אפילו היכא שהריוח מחמת המכירה בעצמה נמי לא שמעינן לה ממתניתין ע"ז כתבו דא"כ בשוה ר' בק' כיון דבהאי שעתא הוי ביטול מקח נימא דכי אוזיל ברשותייהו אוזיל אע"כ דהכא והכא קנאתן כיון שנתכוונה להוציא מרשותן וא"כ כשנתקיים המקח אח"כ איגלי מילתא למפרע דהוי מקח ודמי שפיר לשליח דעלמא היכא שהוזל או הוקר בשעת המכירה הוא מחמת הטעות או המקח כמו שכתבו לעיל ודו"ק:

בד"ה אמר ר"פ הכי גריס ר"ח כו' ותימא לפי הגירסא זו כו' הו"ל למיפרך ולימא הלכה כר' יוסי עכ"ל. ולא ידענא מאי תימא איכא הכא דכיון שלא נזכר בדברי רבי יוסי בהדיא החילוק בין דבר שיש לו קצבה לאין לו קצבה לא שייך למימר הלכה כר' יוסי ובלא"ה א"ש טפי למאי דפרישית לעיל דמדר' יוסי לא ידעינן אלא היכא שלא נתן המוכר קצבה בכמה ימכור אלא עשאו שליח סתם אבל היכא דאיכא קצבה כההיא דמשנתינו שנישום בב"ד הדיוטות לאו מדר"י שמעינן לה אלא ממה ששנה רבי במשנתינו א"כ לא שייך לומר דלימא הלכה כר' יוסי אלא ניחא ליה למיפרך מאי קמ"ל דהא מדאמר ר"נ משמיה דרבה בר אבוה כאן שנה רבי ושנינן בין דבר שיש לו קצבה לאין לו כדאמר רמי בר חמא שפיר שמעינן הכל כן נ"ל:

בא"ד ועל טעות שאינו בא כו' לפי שבעל המעות כיון שקיבל קצבתו מה לי בטעותו של שליח עכ"ל. פירוש דמסתמא ההוא דבר שיש לו קצבה היינו אפילו אם הוסיף לו הרבה מכדי המקח דומיא דמתניתין דשוה מנה במאתים באין לו קצבה דבכה"ג לא משמע ליה לר"ת דהוי כמו מתנה כמו שפרש"י אע"כ דאפ"ה יחלוקו כיון שע"י מעותיו נעשה ג"כ א"כ ה"ה בטעות גמור ומה שכתב ר"ת אחר זה ואע"ג דאיכא למימר טעמא אחרינא גבי חולקין היינו משום דלא פסיקא ליה דדבר שיש לו קצבה איירי בדאיפלוג טובא דומיא דאין לו קצבה דהיינו האי דמשנתינו אלא דבדבר שיש לו קצבה מסתמא אורחא דמילתא להוסיף דבר מועט וכמו שפרש"י להדיא בד"ה שיש לו קצבה ואפ"ה כתב ר"ת דטעם הראשון נ"ל עיקר וכדפרישית. וכבר עלה בלבי לומר דהא דמסיק ר"ת אע"ג דאיכא למימר טעמא אחרינא נמי לאו היינו טעמא דמתנה שכתב רש"י דהא כבר דחאו מההיא דמשנתינו אלא דהאי טעמא אחרינא היינו משום דאפשר שעל ידי מעשה השליח נעשה גם כן וזה אינו שייך בטעות גמור אלא דמלשון הרא"ש ז"ל נראה כדפרישית ודו"ק:

בגמרא ת"ש היתה כתובתה ת' זוז כו' ומאי אפילו כו' בדינר מקרקעי וקתני מכרה בטל. וכתבו הרא"ה והריטב"א ז"ל בחידושיהם דמדרבנן קא פשיט אע"ג דרשב"ג פליג וכתבו עוד דלפ"ז ע"כ רשב"ג ארישא פליג היכא שלא אמרה אחזיר בדינר מקרקעי ליורשים ולא אסיפא דכיון שרוצית להחזיר במקרקעי א"כ אדרבא היכא דאיכא בשדה ט' קבין ורוצית להחזיר יותר יש לומר דהמכר קיים אע"כ דארישא קאי ע"ש וכל זה דוחק. ולענ"ד אין צורך לידחק בכך אלא דשפיר פשיט אליבא דכ"ע דמטעמא דרבנן שמעינן שפיר דאע"ג דדינר מקרקעי לא שוה מידי וא"כ מצי למימר דמתחלה מכרה לטובת היתומים ודטבא להו עבדא שאם לא מכרה אלא מהמנה ונשאר שוה דינר מקרקעי לא שויא מידי ואף אם עכשיו רוצין היתומין טפי במקרקעי הרי רוצית להחזיר בדינר מקרקעי ואפ"ה קאמרי דמכרה בטל והיינו משום דתחלת המכירה היה שלא כדין והוי מעביר על דברי היתומים דשמא לא יתרצה הלוקח להחזיר לה שוה דינר מקרקעי ומש"ה כל המכר בטל א"כ כ"ש באיבעיא דזבין לי ליתכא וזבין כורא דמיקרי טפי מעביר על דבריו אפילו רוצה להחזיר על ליתכא דמ"מ בשעת המכירה מיהא מעביר על דבריו שהרי אם מכר ליתכא היה נשאר למוכר הרבה דמיקרי שדה ולפ"ז שפיר פשיט ואפילו רשב"ג דפליג וקאמר המכר קיים היינו משום דלא נשאר שיעור שדה ומתחלת המכירה מציא למימר דטבא להו עבדי משא"כ אם נשאר כדי ט' קבין מודה רשב"ג דהמכר בטל אפילו אם רוצית להחזיר עכשיו כיון דתחלת המכירה היה שלא כדין ושלא לטובת היתומים א"כ ממילא דבאבעי' דידן דזבין כורא היה שלא כדין שהרי היה נשאר למוכר שיעור שדה א"כ לכ"ע המכר בטל כן נ"ל נכון בעזה"י:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.