ערך/שעשה את הים הגדול

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:13, 13 באוגוסט 2019 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (קצת עיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שעשה את הים הגדול

שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.

במשנה במסכת ברכות (נד.): על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.

להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.

דעת תנא קמא

  • דעת הרא"ש (כלל ד סימן ד) שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים[1].
  • דעת הטור (או"ח סימן רכח) שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית[2].

מהו הים הגדול

  • דעת השולחן ערוך שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.
  • דעת האבודרהם[3] שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם[4]
דעת הרא"ש

בדעת הרא"ש כתב בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדבריו (כלל ד סימן ד) כדעת השולחן ערוך, וכן הביא הדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) שהשולחן ערוך למד בדברי הרא"ש כדעתו. אמנם הלחם חמודות שם הגיה דברי הרא"ש ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א)[5].

דעת התוספות

בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.

נוסח הברכה

  • בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.
  • בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.

לעיון



שולי הגליון


  1. ראה שם שלמד כן מדברי כל הפוסקים שפסקו כרבי יהודה, ואם נחלק הוא בדין זה על דעת תנא קמא, הרי הלכה כתנא קמא שהוא סתמא דרבים.
  2. עי"ש שתמה על הרמב"ם שפסק כרבי יהודה והלא הלכא כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ועי"ש בבית יוסף שהעמיד דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש שת"ק מודה לרבי יהודה. וע"ע בכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) שביאר דעת הרמב"ם אף אם יסבור כדעת הטור שת"ק חולק על רבי יהודה.
  3. מובא בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז).
  4. וכ"כ בפירוש הרע"ב (ברכות פ"ט מ"ב) וכ"כ המגן גיבורים (סק"ב).
  5. וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.
מעבר לתחילת הדף