ערך/פרשת פרה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי פרשת פרה

אם חיוב קריאתה מהתורה או מדרבנן

השו"ע (או"ח סימן תרפה ס"ז) הביא שיש אומרים שקריאת פרשה פרה מדאורייתא. ובבית יוסף כתב שכן דעת התוספות (ברכות יג. ד"ה בלשון) אך יעויין בגירסת התוס' לפנינו שלא הזכירו אלא רק פרשת זכור, וכ"כ בביאור הגר"א (שם) ובמגן אברהם בשם כמה אחרונים.

וגירסת התוספות שהיתה לפני הבית יוסף היא הגירסה שהודפסה בדפוס ונציה.

וכדעת הבית יוסף בדעת התוספות, כ"כ גם התוספות רא"ש (שם) ובתוספות ר"י החסיד (שם) ובריטב"א (מגילה יז:).

טעם הקריאה

רש"י (מגילה כט.) כתב שקריאת פרשת פרה בשבת שלישית שאחר ר"ח אדר עניינה להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ועיין ברוקח (סימן רמא) ובכלבו (סימן מו) שפירשו שהוא מדין שואלין ודורשים שלושים יום קודם החג מעניינו של חג.

המלבי"ם (ארצות החיים, ארץ יהודה או"ח סימן א סק"ד) ביאר שבקריאת פרשת פרה מקיימים מצוות זכירת מעשה העגל כדכתיב "זכור את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר".

מקור החיוב להסוברים שהוא דאורייתא

יעויין במלבי"ם (הו"ד לעיל) וכן בשו"ת דובב משרים (ח"ב מ"ג) שהוא מצד חיוב זכירת מעשה העגל, ומשום כבודם של ישראל תקנו לקרוא פרשת פרה, שהוא התיקון למעשה העגל.

במשך חכמה (פרשת חקת, במדבר יט כ) כתב שנפקא לן מהכתוב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות לכפר עליכם" וילפינן ביומא (ב.) לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יום כיפור, וילפינן בגמרא דהיינו לעיכובא ואף קריאת הפרשה של יום כיפור לעיכובא מדכתיב "זה הדבר" ואם כן אף לענין מעשה פרה נלמד מהפסוק "לעשות" תהיה קריאתו לעיכובא.

בערוך השולחן (סימן תרפה ס"ז) כתב שלומדים זאת מהכתוב "חקת עולם".

בברכת פרץ (פרשת חקת), הביא מקור לדין זה מהכתוב "והזרתם את בני ישראל מטומאתם ולא ימותו בטמאם את משכני אשר בתוכם", שנצטוונו להזהיר את ישראל מטומאת מת והיינו על ידי קריאת פרשת פרה. ואף בזמן הזה מהרה יבנה בית המקדש.

לעיון נוסף

• חדש על ה(מ)דף (מגילה ל).

קישורים חיצוניים

• האם בפרשת פרה שייך ונשלמה פרים שפתינו?, ב'פורום לתורה'
• שבת פרה, באתר המכלול

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף