ערך/ערב ראש חודש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:04, 9 ביוני 2021 מאת נועם (שיחה | תרומות) (העברה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ערב ראש חודש

יום כיפור קטן[עריכה]

הרמ"ק היה מכנה את ערב ראש חודש בשם יום כיפור קטן, לפי שבו מתכפרים עוונות כל החודש[1].

וכ"כ השל"ה (סוף מסכת פסחים) שכיון שר"ח הוא זמן כפרה לכן יראה האדם לעשות תשובה גמורה בלב שלם, דהיינו בערב ראש חודש יעשה כמו יום כפורים, כפי שנוהגים הרבה מחסידי עליון, ויתקן כל המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש, ויתוודה בבכי רב ובחרטה גמורה ויעזוב דרכו הרעה, וכשיכנס החודש יהיה כבריה חדשה.

וברמ"ע מפאנו (סימן עט) כתב: חסידים ואנשי מעשה עשו להם יום כיפור קטן ויום צום בכל ערב ראש חודש.

תענית[עריכה]

יש שנהגו להתענות בכל ערב ראש חודש.

מנהג זה מופיע בסמ"ק מצוריך (חלק ראשון, עמוד נד) בשם הר"י מקורביל מבעלי התוספות: "החסידים הראשונים החמירו על עצמם שלא יעברו עליהם שלשים יום בלא תענית כו' ועל כן יש המתענים קודם כל ראש חודש".

כעין זה נמצא בספר חסידים (סימן צז) שהביא מעשה בחסיד אחד שציווה לבנו שלא יהנה יותר מדי מן העולם, ושלא יעברו עליו יותר משלשים יום בלא תענית[2].

גם בלקט יושר (עמוד 74) הביא הוראות רבו בעל תרומת הדשן הנוגעות לתענית זו.

וכן הביא הפרי חדש (שם) מנהג זה, שיש שנהגו להתענות בכל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח. וברמ"ע מפאנו (סימן עט) כתב: חסידים ואנשי מעשה עשו להם יום כיפור קטן ויום צום בכל ערב ראש חודש.

בסידור צלותא דאברהם (עמוד תלא)[3] נקט שמקור המנהג להתענות הוא ממקובלי צפת.

כשחל ראש חדש בשבת[עריכה]

בלקט יושר [4] כתב בשם רבו בעל תרומת הדשן שכשחל ראש חדש בשבת, הנוהגים להתענות בערב ראש חדש אינם צריכים להשלים תעניתם.

כשחל ערב ראש חודש בשבת[עריכה]

כשחל ערב ראש חודש בשבת, הסתפק הפרי חדש (שם) האם כיון שנדחה ידחה ליום חמישי, או דלמא כל דמקרב טפי לערב ראש חודש עדיף טפי ויתענה בערב שבת.

ערב ראש חדש אייר[עריכה]

בלקט יושר [5] כתב בשם רבו בעל תרומת הדשן, שהנוהגים להתענות בכל ערב ראש חודש, יתענו אף בערב ראש חדש אייר, אע"ג שעדיין חודש ניסן הוא ואין מתענים בחודש ניסן.

ערב ראש השנה[עריכה]

דעת החשק שלמה (שבועות ב:) שאין צריך להתענות בערב ראש השנה על פי דברי הפני יהושע (שבועות ט.) שאין צריך כפרה בראש השנה על מיעוט הירח[6].

אמנם החתם סופר (גליון השו"ע על מג"א סימן תקפא סק"ט) שיש להתענות גם בערב ראש השנה כבשאר ראש חודש.

כשגורם לביטול מלאכת שמים[עריכה]

כתב החתם סופר ([שם) שהגדולים המתבטלים ממלאכת שמים אינם מתענים בכל ערב ראש חודש.



שולי הגליון


  1. פרי חדש (או"ח סימן תיז סק"א), מובא במשנה ברורה (שם סק"ד).
  2. כמקור מכך לתענית בער"ח הביאו בספר נוהג כצאן יוסף (ר"ח ס"ב) ובסידור שערי שמים ליעב"ץ (ח"ב בתחילתו).
  3. ראה גם, מחקרי תפילה ופיוט (עמוד 323).
  4. עמוד 74.
  5. עמוד 611.
  6. זאת מלבד המנהג להתענות בערב ר"ה עד חצות.
מעבר לתחילת הדף