ערך/סימני טהרה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
סימני טהרה
סיבה או סימןעריכה
חקירת הקובץ שיעורים (חולין אות כז) וכתב להוכיח מדברי התוספות בנדה (נ:) בדין תרנגולת האגם, שהזכר שבה אסור שאין לו סימנים והנקבה שיש לה סימנים מותרת, הרי שהסימנים הם סיבת הטהרה, ולכן שייך שבמין אחד הזכר יהיה אסור והנקבה מותרת.
והמהרי"ט (סימן נא) נקט שהם סימן ולא סיבה, והביא ראיה לדבר מדין טמא שנולד מטהור, כגון קלוט שנולד מפרה שמותר אף שאין לו סימנים.
והפתחי תשובה (יו"ד סימן עט סק"ב) הביא תשובת יד אליהו בדין טמאה שילדה כמין טהורה עם סימני טהורה שאסורה באכילה מדין היוצא מן הטמא טמא, ומ"מ שחיטתה מטרתה מידי נבלה וחלב שלה בכרת כדין חלב טהורה כיון שיש לה סימני טהרה, הרי שהסימנים הם סיבה.
מצות בדיקת הסימניםעריכה
כתב הרמב"ם (ספה"מ מ"ע קמט): והוא שציונו לבדוק בסימני בהמה וחיה שחוטין, שיהיה מעלה גרה ושוסע שסע ואז יהיו מותרין לאוכלן. ומה שאנו מצווים לבודקן באלו הסימנים הוא מ"ע, שנאמר "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור". וכ"כ החינוך (מצוה קנג) שהעובר ולא בדק סימניה אף שמצא אח"כ שאכל היתר, ביטל עשה של בדיקת הסימנים.
רובעריכה
דעת הריב"ש (סימן קצב) שאין ללכת בבדיקת הסימנים אחר הרוב, וחיובו לבדוק באופן שיהיה ודאי סימני טהרה, והוא חלק מדין הבדיקה.