ערך/מומר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מומר

באיסורי עשה ולאו

בשו"ת חתם סופר (ח"ה השמטות סימן קצה) כתב שהמבטל מצות עשה דשבתון[1] הרי הוא מומר לכל התורה. מבואר שבעובר על איסור עשה נמי חשיב מומר.

ועי' שו"ת רב פעלים (ח"ג או"ח סימן יב) שהביא ספקו של הפרי מגדים (פתיחה להלכות שבת) אם מחלל שבת בלאו דמחמר חשיב מומר. הרי שנסתפק בזה.

אמנם בשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן עז) כתב שגם הפרי מגדים לא נסתפק אלא לענין מומר דשבת שהמומר לחלל שבת בפרהסיא הוי כמומר לכל התורה. אך גם הוא מודה שלעיקר דין מומר סגי אף בעובר על לאו.

ובספר מגן אבות (שבת ע: ד"ה ובעיקר) כתב שבלאו לבד אינו נעשה מומר אלא רק בחיובי כרת.



שולי הגליון


  1. על ידי שטורח ואינו שובת. עי"ש חידושו זה ע"פ דברי הרמב"ן.
מעבר לתחילת הדף