עמר נקא/דברים/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:13, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב וכו' אזהרה למותיר בפסח דורות וכו'. ד"א בחגיגת י"ד הכתו' מדבר שאין קבוע לה זמן שחיטה בין הערבים כמו בפסח. עוד י"ל שלכך פי' ד"א שלפי פי' ראשון הל"ל בערב של יום ראשון דהיינו בין הערבים של יום י"ד לכך כתב הפי' שני. המתישב יותר:

ז[עריכה]

ובשלת צלי אף הוא קרוי בישול קשה מנא לו י"ל דיליף ליה כאן מדכתי' בפסח יאשיהו ויבשלו את הפסח צלי אש וכו':

יג[עריכה]

באספך מגרנך וכו' בזמן האסיף וכו' ד"א למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב. פי' מכאן למדו שסכך הסוכה צריך שיהיה מגדולי קרקע ומדבר שאינו מקבל טומאה דומיא דפסולת גורן ויקב וקשה מאי ד"א וי"ל דלפי פי' ראשון הל"ל בעת האסיף ומה לו לפרש גורן ויקב לכך פי' ד"א דלהכי הזכירן ללמד שהסוכה נעשית מפסולת גורן ויקב ודומיהן כדפרשינן:

קומי נפשי אלי ברכי

עזרני בפירוש ראה אנכי

ורחמיו יהיו מקשטים

דברי בספר שופטים

יח[עריכה]

שופטים דיינין הפוסקין את הדין ושוטרין ממונין אחר מצותן וכולי קשה למה הוצרך לפרש כן אטו איני יודע פתרון מלות הנ"ל וי"ל משום דכתי' לעיל בפר' הדברים ואתן אותם ראשים עליכם וכו' ושוטרים לשבטיכם הייתי אומ' שאם לא ימצאו שופטים שישים השוטרים לפחות כדכתיב התם ושוטרים לשבטיכם ולא הזכיר שופטים כלל לכך כתב בכאן פי' שניהם לומ' שמעכבין השוטרים כי השוטרים אינם אלא ממונין אחר מצוותן של דיינים ואם לא ימצאו השופטים שפוסקים את הדין מה צורך למנות השוטרים ומה שסרס המקרא שפירש לשבטיך קודם שיפרש שאר הפסוק הקודם עשה זה כדי להדביק המשכות המקרא ודבוקו כמו שיובן מדבריו:

ושפטו משפט צדק מנה דיינין מומחין לשפוט צדק פי' שאין לפרשו כמשמעו אזהרה לדיינים שהרי כבר נאמר בצדק השפוט עמיתך וכן מה שכתוב אח"כ צדק צדק תרדוף אין לפרשו כמשמעו מהאי טעמא דאמרינן לכך פירש בו הלך אחר ב"ד יפה. ואע"ג דפי' רש"י פי' שני על בצדק תשפט עמיתך הוי דן את כל האדם לכף זכות מכל מקום הא כתי' קרא אחרינא ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו וכו':

כא[עריכה]

לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח וכו' קשה מנא ליה דבשתים הכתוב מדבר. וי"ל דאי באשרה לבדה היה מדבר לא היה לו לכתוב אצל מזבח שהרי האשרה אסורה בכל מקום לכך אנו צריכין לפרש לא תטע אשרה כמשמעו ולא תטע כל עץ אצל מזבח וקשה מה זה שאמ' רש"י לנוטע אילן ולבונה בהר הבית דבשלמא נוטע אילן כתיב קרא בהדייא אלא בונה מנא לן ועוד הא כתי' אצל מזבח דרש"י כתב בהר הבית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.