עבודת המלך/יסודי התורה/י

עבודת המלך יסודי התורה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל נביא וכו' אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבנו וכו'. עי' הקדמת רבנו לפירוש המשנה מ"ש בזה, ומה שכתב רבנו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר. עי' בירושלמי פי"א דסנהדרין בעובדא דירמיה וחנניה בן עזור שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו להסתיר הדבר ולהוציאו אחר רה"ש בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר הרי שנביא מוחזק כירמיה אם נפל דבר קטן מדבריו הוא ראיה שהוא שקר.

ב

ובודקין אותו פעמים הרבה וכו'. עי"ש בדברי רבנו שכתב וכשיצדק לנו בהבטחה אחת או בשתים אין לנו להאמין בו ולומר שנבואתו אמת אבל יהיה ענינו תלוי עד ירבו מופתיו האמיתים, וצ"ב לדעת השיעור לזה.

ג

מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך מאשר ולא כל אשר. מקור הדברים במדרש רבה בראשית פרשה פ"ד רואה היתה באסטרלוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה הדא דכתיב מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך ר' אייבו אמר מאשר ולא כל אשר, ועי' סוטה י"ב ב' והיה כי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים צופין ואינם יודעין מה צופין וכו' ראו שמושיען של ישראל וכו' הוה שראו אצטגניני פרעה וטעו.

וכן הוא אומר הנביא אשר אתו חלום וכו' מה לתבן את הבר נאם ה' כלומר שדברי הקוסמין והחלומות כתבן שנתערב בו מעט בר וכו'. מקור הדברים הביא רבנו בעצמו בפתיחתו שם מה לתבן את הבר נאם ה' ופרשו החכמים ענין הדבר בזה שהנבואה היא ברורה ואין בה תערובת מן הכזב כמו הבר המבורר מן התבן והחלומות וכיוצא בהן מן הידעונים רובן כזב כתבן שיש בו גרגירי חטה ואמרו ברכות נ"ה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך א"א לחלום בלא דברים בטלים עכ"ל.

ובדבר הזה הכתוב הבטיח ואמר שאותן הדברים שמודיעין המעוננים הקוסמין לאומות ומכזבין, הנביא יודיע לכם דברי אמת ואין אתם צריכים למעונן וקוסם וכו'. מקורו בספרי שופטים אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו שמא תאמר להם יש במה לשאול ולי אין לי ת"ל ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך ובספרי שלנו מסיים לך נתנה ואתה מניח דברי תורה ומתעסק בבטולה, אבל בספרי שהו"ל במדרש תנאים איתא ושמא תאמר להן יש במה להשאל ולי אין לי ת"ל ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך נביא מקרבך, ועי"ש פלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן אם בשבח ישראל הכתוב מדבר עי"ש.

ד

דברי הפורענות שהנביא אומר וכו' אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו. עי' יומא ע"ג ב' ואע"פ שגזירת נביא חוזרת ועי' פרש"י כגון של יונה בן אמיתי ועי' ירושלמי תענית פ"ב וכן הוא במדרש רבה בראשית פנ"ג בשעה שהקב"ה גוזר להביא טובה לעולם לא איש אל ויכזב ובשעה שהוא גוזר להביא רעה ההוא אמר ולא יעשה וכו' וכן הוא בתנחומא וירא.

שהקב"ה ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ואפשר שעשו תשובה. עי' פרקי דר"א פ"י פעם שניה שלחו לירושלים להחריבה כיון שעשו תשובה הקב"ה עשה כרוב חסדיו ונחם על הרעה ולא חרבה והיו ישראל קוראין אותו נביא שקר, ועי' בהגהות הרד"ל שר"ל עמי הארץ שבישראל, ואפשר שהוא ע"פ מה שכתב רבנו לעיל ה"ב דבודקין את הנביא פעמים הרבה אם נמצאו דבריו נאמנים כולם הרי זה נביא אמת וביונה רק פעם ראשון שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דבריו כמבואר בפרקי דר"א שם, ובשניה שלא נאמנו הדברים לא החזיקו אותו לנביא אמת, אבל הרי ידענו דנביא אמת היה אלא הקב"ה נחם על הרעה וכמו שטען יונה לפני המקום ברוך הוא.

שכל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר. ברכות ז' א' וא"ר יוחנן משום ר' יוסי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו ועי' לרבנו בפתיחתו מה שהקשה מהא דוירא יעקב ואמרו שירא שמא יגרום החטא עי"ש מה שמחלק בין מה שבין הקב"ה לנביא עצמו בין מה שמבטיח לאחרים ולא ראה דבריו הלח"מ ז"ל.

ולא מצינו שחזר בדבר טובה אלא בחרבן ראשון כשהבטיח לצדיקים שלא ימותו עם הרשעים וחזר בדבריו וזה מפורש במסכת שבת. כל המאמר הזה ליתא בכת"י אברבנאל וכן הראני בן גיסי הגאון שיחי' שבכת"י ברלין ליתא (ולהשערתו היא השגת משיג אחד על רבנו וכן צ"ל והלא מצינו שחזר בדבר טובה וכו') ולרגיל בדברי רבנו נראה ברור שאין זה לשונו ועי' בפתיחת רבנו שהאריך בפרט זה ולא הזכיר מזה כלל, ובמעשה רוקח הספרדי הובא כל המאמר וחסר שם רק וזה מפורש במסכת שבת וזה ברור שאינו מלשון רבנו וכן ליתא ברמב"ם דפוס קונשטנדינא רס"ט.

הא למדת שבדברי הטובה לבד יבחן הנביא הוא שירמיה אמר בתשובתו לחנניה בן עזור וכו'. הוא בירושלמי פי"א דסנהדרין ה"ה א"ל אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם ואתה מתנבא לטובה את הוא שאת צריך ליתן סימן לדבריך.

ה

נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה שהרי משה רבנו העיד ליהושע והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות. בזה מבוארים דברי הספרי ברכה בקרא ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל וז"ל הספרי מפני מה כי סמך משה את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה ויעשו כאשר צוה ה' את משה ועדיין לא נתן מוראו עליהם שנא' ביום הזה גדל ה' את יהושע באותה שעה נתן מוראו עליהם ואינו מובן. ולפי דברי רבנו מבואר יפה, שמפני שסמך משה את ידיו עליו להכי וישמעו אליו בני ישראל ר"ל שהאמינו אותו לנביא אף שלא ראו ממנו שום אות אבל אין לך משמע גדול מזה שהרי רק צוה ה' את משה והעיד עליו בנבואה ומוראו ניתן לו אח"כ כשראו גם את האותות בעברם את הירדן.

והנה הא דאמרו בירושלמי פי"א דסנהדרין ה"ו שני נביאים שנתנבאו בכרך אחד דפליגי שם ר' יצחק ורבי אושעיא אי צריך ליתן אות ופרשו המפרשים דאיירי שאחד מעיד על חבירו ובזה פליגי ועי' יפה מראה וקרבן העדה שם צ"ל דהתם בשאין שניהם מוחזקים לנביאים, משא"כ היכא דאחד מוחזק א"צ השני לאות.

נביא שנודעה נבואתו והאמינו בדבריו וכו' אסור לחשב אחריו וכו' ואסור לנסותו וכו'. ולכאורה תמוה מהא דחזקיה שאמר לישעיה מה אות והרי ישעיה היה נביא מוחזק, אולם עי' בירושלמי שהבאנו לעיל מתיב מאן דאמר צריך למ"ד אינו צריך והא כתיב ויאמר חזקיה אל ישעיה מה אות, א"ל שנייא היא תמן דו עסק בתחיית המתים יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, ור"ל שהרי כבר אמר לו כי מת אתה ולהכי בקש ממנו אות אף שלא היה צריך אות ולפי"ז אין עוד קושיא גם על רבנו, ונסיון דגדעון על כרחך צ"ל כמו שכתב הפר"ח ז"ל דלא היה נסיון אלא שעשהו לראות ולהוכח אם כדאי הוא לכך שיעשה על ידו נס ותשועה לישראל.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.