ספר הערכים/אותיות
|
< הקודם · הבא > |
יש שהזכירו חז"ל איזו אות מאותיות א"ב ובאמת כוונו לתיבה שלמה המתחלת באותה אות. ומה שהזכירו האות הוא רק לתפארת המליצה ושלמות השפה החידתית. וכמו שאמרו: "ולמה לא באלף?" (בראשית רבה א י). שהכוונה היא על מלה המתחלת באלף. ולו אמרו למה בתיבה זו ולא בזו לא היתה המליצה שלמה, אבל כשאמרו למה לא באות זו, שבחיצוניות המאמר נראה כאילו כל שאלתם היא על האות, יש בזה מליצה חידתית.
אולם בכל זאת יש כללים ידועים, אימתי השתמשו במליצות כאלה. ואחד הכללים הוא, שהתשובה תראה ברור, שהכוונה היא על תיבה המתחלת באותה אות וגם במקום שהלשון על האות יש בה מתפארת המליצה. וכמו במאמר שהזכרנו, שהשאלה היא שהתורה היתה צריכה להתחיל בתיבה שתחלתה אלף, שכן האלף היא ראשונה לכל האותיות. ומובן, שאם התיבה המתחלת באלף לא היתה מתאימה לפי מובנה הפנימי להתחיל בה את התורה, לא היה מקום לעיקר השאלה, כי אין להתחיל את התורה בתיבה, שאין לה שום שייכות אל העניין, רק מצד הנוי. ובאמת ההתחלה באות אלף, שהיא האות הראשונה, היא רק יפוי ושלימות. וכי בשביל הדור חיצוני יתחילו בדבר שאין לו יחס וקשר אל הענין? והשאלה היא רק כשיש תיבה המתאימה להתחלת התורה ועוד לה היתרון, שהיא מתחלת באות הראשונה.
ועד"ז הוא המאמר "מפני מה לא נאמרה נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה ב) (ברכות ד:). וכל המאמר מוקשה מאד. האם תמו כל הנונין ואין מקרא אחר המתחיל בנון ואין בו מפלתן של שונאי ישראל? אולם באמת השאלה היא על המקרא. הרי לפי המשך הכתובים היה צריך לכתוב מתחלה "נפלה" ואח"כ "סומך ה' לכל הנופלים", והיה שעורו, שיש זמן שישראל הם בנופלים, אבל הקב"ה מרחם עליהם וסומכם ומקיימם. אולם לא רצה הכתוב להזכיר ענין מפלה וכלל אותו בדרך כלל. ואם כן, כששאלו "מפני מה לא נאמרה נון באשרי"" כוונו מתחלה אל המקרא "נפלה"" שיש לו שייכות וקשר אל העניין, אלא שאמרו בלשון מליצה, כאילו השאלה היא על האות נון" אבל באמת כוונו אל המקרא המתחיל בנון.