משאת המלך/בראשית/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:25, 27 ביולי 2019 מאת דניאל הללי (שיחה | תרומות) (לע"נ הגהמ"ח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כה

משאת המלך על התורה - בראשית כה
תולדות

יט[עריכה]

אברהם הוליד את יצחק (כה יט)

בגמ' ב"ק (צ"ז:) איתא מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר. וצע"ק למה כינו לאברהם ושרה בשם זקן וזקינה וליצחק ורבקה בשם בחור ובתולה, ולא אמרו להדיא אברהם ושרה מצד אחד ויצחק ורבקה מצד אחר.

ונראה ע"פ הגמ' דב"מ (פ"ז.) דאמרו דנהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, ופתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק, ומעתה ניחא דכיון דקלסתר פניהם שוה, הרי אין שייך לומר דאברהם מצד אחד ויצחק מצד אחר, שהרי קלסתר אחד לשניהם, ואף רבקה ושרה היה להן דיוקן שוה כדאיתא בזוהר פרשת חיי שרה (קל"ג.). והנה הרי איתא בגמ' דבב"מ (שם) שע"י הזיקנה הכירו להבדיל בין יצחק לאברהם, נמצא שעיקר החילוק בין צידי המטבע, היה רק בזה שבצד אחד היה זקן ובצד השני היה בחור אבל לא בקלסתריהם, ולכן אמרו זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר, [אלא דעיין בתוס' (ב"ק שם) שכתבו דע"כ שלא היה צורתם טבועה במטבע רק היה כתוב מצד אחד זקן וזקינה ומצד אחר בחור ובתולה משום דאסור להטביע צורה, ומ"מ יתכן ויש להאריך בזה שאין זה אלא למאן דלא חילק בין תוכות לירכות ואכמ"ל.]

כב[עריכה]

ותלך לדרש את ה' (כה כב)

יתכן ששאלה ודרשה תחילה אצל אברהם ויצחק, אלא דלא היה בידם להשיבה לפי דהעלים הקב"ה התשובה מהם, וכדחזינן שלא רצה הקב"ה שידעו מרשעתו של עשו, וכמש"כ רש"י להלן (כ"ה ל') גבי אברהם, וכן ביצחק מוכח מכל הפרשה שהיה הרצון שלא ידע מכך.

כה[עריכה]

ויצא הראשון אדמוני (כה כה)

איתא בב"ר (פס"ג י"א) אדמוני כאילו שופך דמים, וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (שמואל א' ט"ז י"ב) וישלח ויביאהו והוא אדמוני, נתירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו, א"ל הקב"ה עם יפה עינים, עשו מדעת עצמו הוא הורג, אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג, ע"כ.

ויש להבין למה הוצרך דוד לסנהדרין והרי מלך דינו שיכול להרוג אף בלא סנהדרין, ואולי המכוון הוא להא דאיתא בסנהדרין (ל"ו.) ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגור גם דוד את חרבו (שם כ"ה י"ג), ופרש"י נמנו עליו לדונו משום מורד במלכות, הא קמן דדנו דוד בסנהדרין אם חשיב כמורד במלכות, ואביגיל סתרה את דינו כדאיתא בילקוט שמואל (רמז קל"ד), וע"ע בפרשת דרכים (דרוש דרך המלך).

כו[עריכה]

ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו וגו' (כה כו)

כתב רש"י בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה וכו'. והנה בקול אליהו (פ' כי תצא) מובא בשם הגר"א דדין בכורה לענין פי שנים תלוי בראשית אונו ולא בנולד ראשון, וכבר העירו בזה דא"כ נמצא דיעקב היה בכור מעיקר הדין וא"כ למה הוצרך ליקח הבכורה מעשו, מיהו מוכרח מזה לכל הפחות דראשית אונו הוי ג"כ סיבה לבכורה, אלא מיהו הנולד ראשון זהו עדיפא, וסיבת לידתו קודמת לסיבת ראשית אונו דאחיו, וצ"ע.

ולפי"ז יתישב מש"כ הקצוה"ח (סי' רע"ח סקי"ג) דה"ט דמהני מכירת הבכורה ליעקב, ואף דהוי דבר שלא בא לעולם, לפי דעשו נסתלק מהבכורה בלבד וסילוק מהני בדבר שלא בא לעולם. וקשה ישובו דנהי דעשו נסתלק מהבכורה אבל איך זכה בה יעקב, דהרי מכירה לא מהני בדבר שלא בא לעולם ורק סילוק היה כאן. מיהו אם נאמר דאף ראשית אונו הוא סיבה לבכורה אלא דמ"מ הנולד ראשון קדים וכנ"ל, א"כ ניחא די"ל דמאחר שנסתלק עשו ממילא זכה יעקב מעיקר הדין ע"י מה שהוא ראשית אונו, ודחוק.

ועיין בבית הלוי עה"ת שהביא מש"כ בפרקי דר"א ומסוגיא דסוטה (י"ג.) דערער עשו לומר דהגם דמכר בכורתו מ"מ הוא ויעקב שוים בחלוקה, וקשה ממ"נ אם המכירה קיימת הרי יעקב גם בכור, ואם אינה קיימת אכתי עשו הוא בכור, אולם באם הוי רק סילוק בלא זכיה, א"כ נמצא דמעתה שניהם כפשוטים הם וחולקים בשוה.

ל[עריכה]

ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה (כה ל)

כתב ברש"י ואותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, והכי איתא בב"ב (ט"ז:) ה' עבירות עבר אותו רשע באותו היום, בא על נערה המאורסה וכו'. והק' החת"ס והלא פרש"י להלן (כ"ו ל"ד) שהיה עשו כל ארבעים שנה צד נשים מתחת בעליהן, ומה נתוסף עתה טפי בתרבות רעה בכך שבא על נערה המאורסה.

ונראה דצד נשים הכונה שהיה צד בפיו ומפתה אותם לעזוב את בעליהן, והרי באישות בן נח סגי בזה לגירושין ולהתירה לעלמא, אבל עתה שבא על נערה המאורסה בלא גרושין ה"ז כבר איסורא, וכמש"כ התוס' בב"ב (שם) דהגם דב"נ לא נצטוו על כך מ"מ מכוער הדבר.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א