מראי מקומות/ברכות/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
תולדות יעקב
פתח עינים
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

כגון בידך אפקיד רוחי

אם צריך לומר דווקא פסוק זה

בגליוני הש"ס עמד על כך שמפשטות הלשון משמע שאינו צריך לומר דווקא פרק זה, אך בה"ג (הל' ברכות פ"א) כתב 'וצריך לומר האי קרא', ומשמע שהוא חיוב לומר דווקא פסוק זה. וכתב, שאפשר שהיתה לו גירסא אחרת, אך יותר נראה לומר שסובר הבה"ג שלשון 'כגון' האמור כאן הוא לאו דוקא, וכן מצינו בגמרא בסנהדרין (צח:) אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, ופרש"י אם משיח מאותם שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש כו' והאי כגון לאו דוקא, עכ"ל.

יזכיר לו יום המוות

ביאור

פירש המהרש"א (ח"א) שיזכיר לעצמו שכל עצת היצר היא בשביל להמיתו, וכמו שנאמר 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו'.

יסורין בדילין הימנו

קשה שיתכנו יסורים בלא ביטל תורה

בהגהות יעב"ץ הקשה שהרי בסמוך מבואר להדיא שיתכנו יסורין אף כשלא ביטל תורה. וביאר שכוונת הגמרא ליסורין של פורענות דווקא, שהם בטלים ממנו. עוד פירש שאין כוונת הגמרא שאין היסורים באים עליו אלא שהם בדילין ממנו אחר שבאו ופורשים ממנו מאחר שקבלן מאהבה.

אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנאמר נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

ביאור לשון 'אלא'

בהגהות רבי אלעזר משה הורוויץ תמה מהו לשון 'אלא', כיון שזו דרשה אחרת הנלמדת מפסוק אחר. וביאר שאכן כוונת הגמרא לדרוש דרשה זו מהפסוק המובא לעיל "בני רשף יגביהו עוף", ש'בני רשף' דהיינו יסורין, באים על האדם בשעה ש'יגביהו עוף', דהיינו בשעת הסתלקות התורה. ועל כך מביאה הגמרא פסוק אחר שאף ממנו אפשר לדרוש באותו הענין.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
תולדות יעקב
פתח עינים
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

מה שן ועין שהן אחד מאבריו וכו' יסורין שממרקין וכו'

כתב החתם סופר בספרו תורת משה (פרשת משפטים ד"ה וכי יכה וכו') וז"ל: הריב"ש מסופק אם התחיל העבד לעשות דברים אשר לא כדת ועי"ז הריב עם אדונו עד שמכח מריבה זו שיחת האדון את שן עבדו או את עינו, אם גם בזה נאמר לחפשי ישלחנו. ויש לפשוט ספק זה ממה שאחז"ל ברכות (ה.) יסורין ממרקין עונותיו של אדם ק"ו משן ועין, ומה שן ועין שהיא אחד מאבריו של אדם יוצא בהן לחירות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם לא כ"ש, ודבר ידוע שעונינו גרמו שהקב"ה מביא עלינו יסורין ואנו גרמנו לנו זה, ואעפי"כ למדו ק"ו משן ועין, א"כ מוכח שגם בשן ועין הדין כך שאם העבד התחיל להריב עם אדונו ובא עי"ז ששיחת עינו או הפיל שנו שישלחנו לחפשי. עכ"ד.




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף