מעשה רקח/מקוואות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מקוואות TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות מקואות

א

ואלו חוצצין וכו'. בפירוש המשנה ביאר רבינו פרק ט' דמקואות דבקצת נוסחאות יש המור והוא המוסק ובקצת כתוב חומר והוא עפר דבק דומה לזפת ע"כ אלא שיש לדקדק דכאן בחיבורו כתוב המר ולקמיה העתיק המור והקומוס וכו' ואם שניהם שוין בפעולתן למה כאן כתב שחוצצין בכלים סתמא ולקמיה לא כתב דחוצץ אלא בפרטי כלים ולזה י"ל שהוא העתיק המשנה והתוספתא וכאן כתב דרך כלל ולקמיה דרך פרט ובמשנה קתני הזפת והמור בכלי זכוכית ורבינו השמיטו מפני שרצה לזווג דין המשנה עם התוספתא:

ד

היו הזפת או המר וכיוצא בהם על בגד תלמידי חכמים. כן משמעות לשון המשנה אמנם מהסוגיא דשבת דף קי"ד משמע דהוא הדין רבב ורבד ובפ"ה דהלכות דעות העתיק רבינו כתם או שמנונית ולכוונה זו כתב רבינו וכיוצא בהם וכתב הטעם משום הקפדה וכו':

ה

ושל ספסלי אילנות. לשון המשנה שם מפסלי אילנות ופי' הר"ש והרא"ש ז"ל מפסלי אילנות שנוטל הפיסולת וכו' וכ"כ בדפוס מגדל עוז:

ז

היה הטבח וכו' ה"ז ספק. אף דבבעיא דלא איפשיטא הו"ל לפסוק הדין להדיא אי מדאורייתא לחומרא ואי מדרבנן לקולא מ"מ מצינו לרבינו בכמה מקומות שכותב כן וכל אחד יחוש לעצמו:

טו

קלמרין וכו'. פי' בלעז קאלא"מרו שמשימין בתוכו הדיו וכדי שלא ישפך עוקמין את פיו מבפנים כמ"ש רבינו ושאר מפרשין ז"ל רפ"י דמקואות אלא דקצת קשה מאי שנא מצלוחית שפיה שוקע שכתב רבינו בסמוך שבנטייתה על צידה סגי והכא בעינן שיקבנה מצידה דוקא אם לא שנאמר דהקלמרין יש בו עקמומיות כמ"ש רבינו ולכך לא סגי בנטיתה על צידה ובהכי תתורץ קושיית התוס' ז"ל שהקשו דלמה לא יועיל בקלמרין שיטנו על צידו עיי"ש:

טז

בהמה שהיה השיר וכו'. אף דתכשיטי בהמה לאו בר קבולי טומאה נינהו כמ"ש רבינו פ"ח דכלים הל' ז' כבר תירצו בגמרא דהכא טעמא הואיל ואדם מושך בהם את הבהמה ושם הקשו והאיכא חציצה ותירץ רבי אמי בשריתכן ובמתניתא תנא במחוללין ורבינו לא ביאר זה דמפרש מחוללין דהיינו רפויין:

יח

היה בו מי חטאת. פי' שקדשם באפר כמ"ש בפירוש המשנה דאגב חשיבותייהו לא בטלי אלא ברובא:

כב

הקשרים שבפתחי החלוק. בדפוס מג"ע כתוב שבפתחי החבק ומ"ש בספרי רבינו

ושנץ של סנדל כתוב שם שנצין:

כה

כל ידות הכלים וכו'. אף דבית הסתרים אין צריך שיבואו בהם המים כדילפינן מידיו לא שטף במים מה ידיו בגלוי אף כל שבגלוי לאפוקי בית הסתרים ודי להם שיהיו ראוין לביאת מים כמ"ש רבינו לעיל פ"א הל' י' והכא כשמטביל מקצת היד הויא חציצה דהרי אין ראוי לביאת מים במקום חיבורן אפ"ה שפיר דמי משום דבקפידה תלי רחמנא ובכלים לא קפדי אינשי וכ"כ [הרע"ב] ז"ל:

כו

אע"פ שפי הכלי צר ביותר. פי' שהכלי שהכלים בתוכו פיו צר ביותר וכמ"ש בפירוש המשנה וצ"ל שהוא עשוי פרקים דאל"כ איך יכנסו הכלים בתוכו כיון שפיו צר כל כך ועוד צ"ל שאין הפה שוקע לתוכו דאם הוא שוקע הרי נתבאר לעיל הל' י"ד שאינו טהור עד שיטנו על צדו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון