מעשה רקח/מעשר שני/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:06, 24 במאי 2020 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (מערכת העביר את הדף מעשה רקח/מעשר שני ונטע רבעי/א לשם מעשה רקח/מעשר שני/א)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק א מהלכות מעשר שני ונטע רבעי

ג[עריכה]

והחרובין וכו'. לכאורה קשה טובא שדין זה הוא סברת רבי נחמיה בגמרא דר"ה דף ט"ו ורבנן פליגי עליה ורבי יוחנן אמר דנהגו העם כר' נחמיה בחרובין א"כ לענין הלכה יש לנו לפסוק כרבנן והכי הו"ל לרבינו לכתוב והו"ל להוסיף שנהגו העם לילך אחר זמן הלקיטה והנה כבר ידוע שהראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל הליץ עליו אלא שלעיקר השגתו דמה ענין בנות שוח לחרובי צלמונה וכו' הנה ידוע מ"ש התוס' דבנות שוח הם פירות גרועים וכיון שכן יש לדמותן לחרובי צלמונה אך למ"ש מרן דקתני חרובין דומיא דדקלין וזיתים ותירץ דדעת רבינו שלא נהגו בחרובין כר"נ אינו אלא בחרובי צלמונה וכו' ע"כ. אכתי קשה מה שהקשיתי בתחילה דרבינו לא היה לו להזכירו כדרך דין גמור אלא כדרך מנהג בעלמא דהא בגמרא מוכח דהלכתא כרבנן דא"ל במקום איסורא כי נהגו שבקינן להו ופי' התוס' שם דאף אי עבוד עובדא מהדרינן ליה כיון דאיכא איסורא דהלכה כרבנן ע"כ. ולדעת רבינו צ"ל דכל זה אינו אלא דרך שקלא וטריא אמנם למסקנא דמילתא אם קבלה רבי יוחנן אם לא קבלה ופי' רש"י והאי דאשתיק משום דלא איכפת ליה דלא דמי מעשר פירות האילן דרבנן לאחמורי ביה כשבועות דאורייתא ע"כ וזה רמזו רבינו במ"ש הואיל ומתעשרות מדברי סופרים כלומר דמטעם זה סמכינן אדרבי יוחנן להקל ולקובעו הלכה ויש לדייק זה עוד ממה שציין מרן ז"ל בתחילת דבריו עד אם קבלה אם לא קבלה כלומר דמזה קבע הדין רבינו ודו"ק:

ה[עריכה]

וכן האתרוג בלבד וכו' בין למעשר בין לשביעית. כתב מרן ז"ל דפסק כרבן גמליאל ע"כ. וקשה טובא דר"ג השווהו לאילן לערלה ולרבעי ולשביעית והשווהו לירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו ורבינו כתב דהולכים אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית ובאמת שדברי רבינו ג"כ מצד עצמן קשים וסתרי אהדדי דכאן כתב דהולכים אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית ולקמיה כתב דאתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו היתה כזית ונעשית כככר (כלומר שגדלה הרבה) חייבת במעשרות ע"כ. הרי דאזיל ביה אחר חנטה והיא סברת רבי יוחנן וריש לקיש שם דבת שש שנכנסה לז' לעולם שש והנה מצאתי לרבינו בפירוש המשנה פ"ב דבכורים שכתב דפסק הלכה כמ"ש רבותינו ז"ל חזרו ונמנו אתרוג אחר לקיטתו עישורו למעשרות ולשביעית ע"כ והוא מכוון לפסקו כאן כרבותינו דאושא דאיתא פ"ק דר"ה דף ט"ו אלא דלענין מעשר רצה לחוש לסברת ר"י ור"ל להחמיר דאף בשעת חנטה וכן מצאתי לרבינו פ"ד דהלכות שמיטה ויובל הל' י"ב וכ"כ מרן גופיה שם אלא שצ"ל דס"ל לרבינו דאין להחמיר חומרא זו כי אם בששית הנכנסה לשביעית דאיידי חומרא דז' החמירו נמי במעשר משא"כ בשאר שני שבוע כגון שנית הנכנסת לג' לא החמירו לעשר ב' מעשרות דהיינו מעשר שני ומעשר עני ולכך רבינו לא אזיל בהו אלא אחר לקיטה דוקא וממ"ש רבינו בהלכות שמיטה ויובל משמע דגם לענין שביעית מספקא לן אי אזלינן בתר חנטה או בתר לקיטה וכ"כ מרן ז"ל שם ולפ"ז קשה למ"ש כאן דהולכים אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית דמשמע דבת ז' הנכנסת לח' אינה חייבת בביעור דהולכים אחר הלקיטה וזה סותר למ"ש שם וצ"ל דמ"ש כאן דהולכים אחר הלקיטה היינו בין ו' לז' דהוי לחומרא ומינה נמי דבבת ז' הנכנסת לח' יש לה דין שביעית להחמיר וכ"כ הרב מהר"ם בן חביב ז"ל בכפות תמרים דף ל"ח (ועיין מ"ש בביאור השגת הראב"ד ז"ל) ולפי האמור מה שסיים רבינו שבת שש הנכנסת לשביעית חייבת במעשרות לרבותא נקט לה ומכל שכן לשביעית וק"ל:

ט[עריכה]

אע"פ שהתחילו לייבש וכו'. מרן ז"ל לא ציין מהיכן הוציאו רבינו ונראה לענ"ד דמדיוקא דמתני' נפקא ליה דקתני שלוש עונות דמשמע דפחות מכאן מתעשרין להבא ואם איתא דדוקא בשלא התחילו לייבש ליפלוג וליתני בדידה אלא ודאי דבין לר"מ דאמר שתי עונות בין לחכמים דאמרי שלש בפחות מכאן אין שום חילוק דמתעשרין להבא:

יג[עריכה]

למעשר. בנוסח אחר כתב יד מוסיף הרי זה אוכל מהם אע"פ ע"כ. ואיני יודע לישבה:

יד[עריכה]

מעשר שני וכו'. ריש פ"ט דבכורות ומ"ש מרן ז"ל ובפרק דתמורה הוא פ"ג דף כ"א ומ"ש כמה דתימה אין מה שכתב וכו' טעות סופר הוא וצ"ל אין מעשר שני ועיין עוד בדין זה להתוס' שם והתוס' יו"ט ז"ל:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון