מסכת סופרים/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:51, 22 בנובמבר 2022 מאת בן אבנר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} {{הערה|כמעט כל הפרק ממסכת ספר תורה פ"ב.}} מני...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מסכת סופרים TriangleArrow-Left.png ב

(א) [1] מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין, אם עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו.

(ב) מניחין בין שיטה לשיטה כמלא שיטה, ובין תיבה לתיבה כמלא אות, ובין אות לאות כמלא שיער, ובין דף לדף כמלא גודל, עשה סוף הדף לתחילתו פסל, עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו.

(ג) מניחין בין דף לדף שם בן ארבע אותיות לא יכתוב שתים בסוף הדף ושתים בין דף לדף, אבל לא משם קטן, ואם היה שם קטן בפני עצמו של שלש אותיות אסור.

(ד) מניחין בין דף לדף בתורה שתי אצבעות ריוח ובנביאים ובחומשים ריוח גודל אחד.

(ה) מניחין מלמטן בתורה ריוח טפח, ומלמעלן שלשה חלקים בטפח, ובנביאים ובחומשין שלש אצבעות מלמטן ושתים מלמעלן, כאן וכאן אם רצה להוסיף יוסיף ובלבד שלא יהא הרווחות מרובין מן הכתב.

(ו) מניחין בין ספר לספר בתורה ריוח ארבע שיטין, ובנביא של שנים עשר שלש שיטין.

(ז) גמר כל הספרים ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה אחת קטנה ואינו נמנע.

(ח) מניחין בסוף הדף כדי הקיפו ואינו צריך לעשות כן בתחילתו, ולתורה מיכאן ומיכאן, לפיכך גוללין את הספר לתחילתו ואת התורה לאמצעיתה.

(ט) ואין פוחתין את התורה ביריעה מארכה של תורה ששה טפחים.

(י) ואין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמנה.

(יא) אבל בשיטין נתנו טעם כמסעות ארבעים ושנים וכרבבות של ישראל ששים וכזקנים של ישראל שבעים ושנים וכתוכחות של משנה תורה תשעים ושמנה הכל לפי הכתב, כמסעות שנאמר (במדבר לג ב) ויכתוב משה את מוצאיהם, כרבבות ישראל שנאמר (שמות לד כז) כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, מה ישראל בששים ריבוא אף שיטיה של תורה בששים, וכזקנים שבעים ושנים שנאמר אספה לי שבעים איש (במדבר יא טז) וישארו שני אנשים במחנה והמה בכתובים (שם פסוק כו), שבעים ושנים, וכתוכחות תשעים ושמנה שנאמר (דברים כח נח) אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת.

(יב) ובקלפים לא נתנו שיעור אלא כל מה שהוא רוצה מוסיף ובלבד שלא יפחות משלשה דפין.

(יג) יריעה שבלת לא יטול שנים ויחזיר שנים אלא נוטל שלשה ומחזיר שלשה ומה שהוא מחזיר כמדת כתב הראשון.

(יד) שיעור הדף כדי שיהא רואהו ובקטן לא יפחות מטפח, ר' יוסי בר' יהודה אומר לא יפחות משלש אצבעות.

(טו) ולא יעשה חצי ארכו יתר על רחבו, ולא רחבו יתר על ארכו, אבל ממצעו הוא ועושה אותו מן המובחר[2].

(טז) לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים, אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים אף על פי שאינו מן המובחר.

(יז) אין דובקין בדבק ולא כותבין על גבי המטלית ולא תופרין במקום הכתב, אמר ר' שמעון בן אלעזר משום ר' מאיר שדובקין בדבק וכותבין על גבי המטלית, אבל אין תופרין במקום הכתב מבפנים, ותופרין במקום הכתב מבחוץ.

(יח) צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן כדי שלא יקרע, ומאחו ליה על מחייה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, הלכה למשה מסיני.

(יט) ספר שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ.

(כ) כל האותיות הכפולים באלפא ביתא כותב את הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה, ואת האחרונים בסוף ואם שינה פסול[3].



שולי הגליון


  1. כמעט כל הפרק ממסכת ספר תורה פ"ב.
  2. (עי' בבא בתרא יג:).
  3. (עי' שבת קד.).
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף