מיני תרגומא/שמות/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מיני תרגומא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כד

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


ה

שם כ"ד פסוק ה' וישלח את נערי תרגם אונקלוס וּשְׁלַח יַת בּוּכְרֵי וז"ל הרמב"ן נערי בני ישראל הם הבכורות כדברי אונקלוס [וכ"כ רש"י] כי הם המעלים עולות ושלמים ולא ידעתי למה יכנה הבכורות בלשון נערי אולי בעבור שהזכיר הזקנים שהם אצילי בני ישראל קרא הבכורות נערים כי הם נערים כנגדם ירמוז כי לא בעבור מעלתם בחכמה שלחם כי לא היו זקנים רק מפני הבכורה כי הם המקודשים לקרבנות וכו' ע"ש ועיין בזבחים דף קט"ז: יתיב רב הונא בר רב קטינא קמיה דרב חסדא וקא קרי וישלח את נערי בני ישראל א"ל הכי אמר רב אסי קרבו ופסקו וכתב רש"י זהו פירושו יתיב ר"ח וקאמר להאי קרא וישלח את נערי בני ישראל ומפרש דאלו הבכורות א"ל וכו' לישנא אחרינא הכי אמר רב אסי ופסקו צריך להפסיק כאן נגינת טעם באתנחתא ולא יקרא בטעם פשטא כמו שאנו קורין וכו' שלא שלחם אלא לעמוד על קרבנם אבל ויעלו עולות אותם שכשרים להעלותם דהיינו נדב ואביהו וכו' ע"ש נמצא דפליג על אונקלוס. אמנם משנתינו דף קי"ב: דתנן עד שלא הוקם המשכן עבודה בבכורות ס"ל וודאי כאונקלוס:

ו

שם פסוק ו' וישם באגנות הם כלים עשוים כדמות כלי המזבח ולכך אמר כי חצי הדם שהיה דעתו ליתן על העם (שהם צ"ל) שם בכלים ההם והחצי האחר זרק על המזבח מן המזרקות שקבל אותו בהם כדרך הקרבנות. ור"א אומר כי באגנות ישמש בעבור שניהם וכן דעת אונקלוס שתרגם בְּמִזְרְקַיָא עכ"ל הרמב"ן. וז"ל רש"י ויקח משה חצי הדם מי חלקו מלאך בא וחלקו: באגנות. שתי אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים שאין הזאה בלא טבילה.

ח

עוד בפסוק ח' כתב רש"י ויזרוק ענין הזאה ותרגומו וּזְרַק עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָא עכ"ל. וכתב המזרחי ויזרוק ענין הזאה מלשון וזרקתי עליכם מים טהורים אבל לפי התרגום פירוש על העם בעבור העם לא על העם ממש כמו שדרשו רז"ל עכ"ל. והנה מלשון המזרחי וגם מבלעדו נראה דאונקלוס פליג אדרש רבותינו שכתב רש"י לעיל בפסוק ז' מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו וכו'. והוא דוחק. ותו דמבואר בכללי רש"י סי' ד' דכל מקום שכתב רש"י ותרגומו אז מביא ראיה לפירושו שכן הוא ע"ש. והנה כאן שכתב רש"י ויזרוק ענין הזאה ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא ק"ק שהרי התרגום סותר זה שכתב בתחילת הענין הזאה על העם דהיינו כדרש רבותינו [וראיתי על מה שכתב רש"י בשם התרגום לכפרא על עמא כתב השפתי חכמים אות קטן ה' ולא על העם ממש משום דכתיב זרק על המזבח עכ"ל ולא ידעתי כוונתו וכי מה ענין זרק על המזבח דכתיב לעיל בפסוק ו' וחצי הדם זרק על המזבח. לענין דמסיק רש"י והתרגום בפסוק ח' דהוא חצי הדם אשר שם באגנות]:

וכדי לברר על ככה. נלינה נא בעומקה של הלכה. בכריתות (דף ח:) במשנה רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם [דבעי איתויי קרבן כדמפרש לקמן רש"י] גמרא: ות"ק מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמשרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל וכו' תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים [דאפילו לרבנן סבירא להו כר"א בן יעקב דאמר לאישתרויי הוא דמייתי והא דלא תני ליה משום דלא מיקיר מחוסר כפרה רש"י] עד שיביא קינו וכו' כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות [כדאמרינן לקמן דף ט': בגמרא מדור המדבר רש"י] הביא חובתו מן הבהמה [עולה אחת יצא רש"י] יצא עולה ושלמים יצא [לאו דוקא אלא משום דבעי מיתני מנחה ושלמים לא יצא רש"י] מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב כאשר (תעשה צ"ל) תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים א"כ חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה [עד דמייתי שלמים רש"י] דהא כתיב כאשר (תעשה צ"ל) תעשו כן יעשה אמר רב פפא יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כ"ש וכו' ועוף היכא איתרבי דת"ר כאשר (תעשה צ"ל) תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנאמר ככם כגר [הנך ג' תיבות "שנאמר "ככם "כגר צריכין ביאור טובא דהא כבר כתיב כאשר תעשו כן יעשה מה אתם וכו' כמו דקאמר ג"כ הש"ס לעיל מ"ש מנחה ושלמים וכו'] מניין לרבות את העוף ת"ל אשה ריח ניחוח לה' איזהו דבר שהוא כולו לה' הוי אומר עולת העוף יכול שאני מרבה אפילו מנחה ת"ל כן. תניא אידך (יעשה וצ"ל) ועשה אשה ריח ניחוח לה' שומע אני כל שעולה לאישים אפילו מנחה ת"ל כאשר (תעשה וצ"ל) תעשו כן יעשה מה אתם מיני דמים אף הם מיני דמים אי מה אתם עולה ושלמים אף הם עולה ושלמים ת"ל ככם כגר יהיה לכם הקשתיו [במקצת ולא כל קרבנותיכם ומיהו עולה מסתבראדמכשרא דכולה כליל רש"י] ולא [לדבר אחר. בילקוט ליתא] לקרבנותיכם רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים [מפרש לקמן רש"י] וכו' אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו' בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים [בשעת יציאתן מלו רש"י] אי נמי מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך [דם פסח ומילה רש"י] ואומר לך בדמיך חיי וגו' הרצאת דמים [זריקת דמים על המזבח רש"י] דכתיב וישלח את נערי ישראל אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה (חצי צ"ל) את הדם ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה ע"כ הסוגיא עם כמה תיקונים שתקנתי בס"ד בגליון הש"ס דפוס פ"פ דמיין אשר חנני השם.

הנה מבואר דר"א בן יעקב דאמר גט מחוסר כפרה עד שיקריב קרבנו משמע דגר מיהו הוי >>>

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף