מיני תרגומא/שמות/ב
שם סימן ב' פסוק ז' ברש"י מן העבריות שהחזירתו על מצריות הרבה לינק ולא ינק לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה עכ"ל. ולכאורה יש לדקדק לפי מה דאיתא בכתובות (דף נ"ט:) דאם הולד מכיר את אמו מחוייבת להניק לו אף אם נתגרשה ובעי בגמרא עד כמה [פי' רש"י כמה חדשים אית לן למימר שיודע להכירה מלינק מאשה אחרת] ואיפלגו בה אמוראי והמיקל מכלן אמר עד ג' חדשים. והנה מלבד מה דמסיק הש"ס דכל תינוק לפום חורפי' ואפילו בן נ' יום מכיר ומשה וודאי מקטפי' ידיע וביותר ידוע כי כבר עברו שלשה חדשים משנולד כדכתיב ותצפנהו שלשה ירחים וא"כ למה לרש"י לפרש משום כבוד השכינה. ונראה דהא עוד יש לדקדק מפסוק ו' ותפתח ותראהו את מי ראתה הילד זהו פשוטו ומדרשו שראתה עמו שכינה עכ"ל רש"י ולכאורה וכן מדייק השפתי חכמים מי הכריח את רש"י להביא הדרשה אחר שכבר כתב זהו פשוטו. אלא לכוונה רצויה כתב רש"י כן דלכאורה יקשה למה לא היתה בת פרעה בשעה שראתה כי משה ינק מן האשה שהביאה מרים אחותו יודעת כי זאת אמו בבירור היא שהרי מזולתה לא רצה לינק וכדאמרן. אע"כ דבת פרעה סברה דמש"ה לא ראתה לינק לפי שראתה עמו שכינה ויהיה עתיד לדבר עמו. ובזה יתבאר הכל על נכון: