מזרחי/בראשית/נ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:59, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה

מפתח


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

השלימו לימי חניטותו עד שמלאו לו מ' יום. הוצרך להוסיף לימי חניטותו ולא הספיק לו השלימו לו מ' יום כלשו' הכתוב מפני שלא תבא מלת מלוי המורה על ההשלמה רק על המספר הקצוב מתחלה כמו את מספ' ימיך אמלא הקצובים לו וימלאו ימיה ללדת הקצובים לימי לידתה וכן כי מלאו ימי שאמרה לי אמי ובמלאת הימים האלה עד יום מלאת ימי מלואיכם כלם השלמ' מספר קצוב הוא וכאן לא יתכן לומר וימלאו לו מ' יום אחר שלא היה מספר קצוב מתחלה ולפיכך הוצרך הרב לומר השלימו לימי חניטותו מפני שימי החניטה הם ימים קצובים להם ומ' יום הוא ביאור ימי החניטה וזהו אמרו עד שמלאו לו מ' יום ואמר השלימו במקום וימלאו להודיע שזה המלוי הוא מענין השלמה לא מהמלוי שהוא הפך הריקות:

ארבעים לחניטה ול' לבכי. כי מנהג היה בימים ההם לעשות ל' יום לבכי במקום הל' יום לתספורת חוץ מהמ' יום של חניטה ולכן היו שבעים:

לפי שבאת להם ברכה לרגלו. דאל"כ למה בכו אותו והלא העבריים מאוסים היו בעיני המצריים ולא יוכלון לאכול לחם עמהם ואין לומר בעבור כבוד יוסף שהיה שליט עליהם כי הבכי אינו פועל רצוני עד שיבכה כשירצה בעבור הכבוד:

ו[עריכה]

אבל ירא לומר עבור עליה. לפי שהיה אומר לויוסף א"כ אעבור גם אני על השבועה שהשבעתני כו' כדאיתא בסוטה פ' אלו נאמרים דכיון דחזא פרעה ליוסף דהוה משתעי בלשון הקדש בהדיה ולא ידע לאהדורי ליה אשבעיה דלא משתעיית בהאי לישנא ויש לתמוה א"כ איך הורשה לדבר עם אחיו בלשון הקדש כדפרש"י גבי כי פי המדבר אליכם ושמא י"ל שפי' לו בהדיא דלא משתעיית בהאי לישנא עם מצראי שהיה ירא שמא יוציאוהו מן המלכות מפני שלא היה יודע כל הלשונות כפי מה שכתוב בנימוסיהם שאין שום אחד יכול למלוך עליהם אלא א"כ יודע כל הלשונות אבל משא' אנשי דעלמא לא היה מקפיד אבל אין זו סברא נכונה משום דמשפה לאלפא ויגיע הדבר באזני המצריים:

יב[עריכה]

שהם מבנות כנען. אליבא דר' נחמיא דאמר נשי השבטים כנעניו' היו ומהו וכל בנותיו כלותיו שאין אדם נמנע מלקרא לחתנו בנו ולכלתו בתו והא דכתיב ושאול בן הכנעני' דמשמע אבל השאר לא היו בני כנעני' כבר דרשו בב"ר בן דינה שנבעלה לכנעני וכשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה וההיא דפסחים פ' אלו עוברים דפריך בגמ' אפשר בא אברהם והזהיר אליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני בא יצחק והזהיר את יעקב ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען ואזיל יהודה ונסיב ומשני מאי כנענית בת תגרא כדכתיב כנען בידו מאזני מרמה. יש לומר שאני יהודה שהיה מלך והיה ספק בידו לישא אשה מאי זו אומה שהיה רוצה אבל אחיו דלא הוה אפשר להו לישא אלא מבנות כנען שהיו דרים עמם לא:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.