מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ו/א

מהרש"א - חידושי הלכות ברכות ו א

בד"ה אלו תפילין שבראש פרש"י משום שם של שדי כו' עכ"ל. כן פרש"י בפרק הקומץ (מנחות לה:) שכתוב עליהן רוב השם שי"ן ודל"ת כו' וע"ש בתוס' וק"ל:

בד"ה אחורי בית הכנסת פירש"י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב כו' עכ"ל. אבל בפרש"י שלפנינו (ו: ד"ה אחורי) שכתב מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם כו' עכ"ל, נראה שאחור ר"ל הוא אותו צד שבו הפתח והוי הפירוש ממש כפירוש התוס'^[1]. והר"ר יונה הבין מפרש"י עוד פירוש אחר וע"ש וק"ל^[2]:

שולי הגליון

↑ עיין משנה ברורה (סימן צ סקי"ז) שהביא ביאור זה בשם דעת ר"י שהובא בתוס', ואולי כך הגיה בתוס' מכח קושית מהרש"א.
↑ וכתב הגאון מו"ה לוי קאדני בעל מחבר ס' עטרת ראש וז"ל: הנה משמע מדברי מהרש"א ז"ל שלהתוס' היו להם גירסא אחרת בדברי רש"י, והיינו מעין מקדש ומשכן פניהם למזרח ואחוריהם למערב. אך שהגירסא שלפנינו היא מסכמת ממש כפירוש התוס' ותמיהני האיך אפשר שליהיה גירסא אחרת זאת בדברי רש"י, שהרי רש"י הביא ראיה מהתוספתאף דמוכח מזה שעלה על דעת מהרש"א, שמה שכתב רש"י שפניהם למערב ואחוריהם למזרח וכו', כוונת רש"י הוא על פני ואחורי בית הכנסת, ולפיכך כתב מהרש"א מה שכתב. אבל האמת יורה דרכו שזה בודאי אינו, לפי מה שתבין מהתוספתא שמביא רש"י, ומפורש גם כן עוד יותר בהתוספתא עצמה, דזו לשון התוספתא שם: אין פותחין בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה וכו' עכ"ל התוספתא. ואם כן הרי זה לפניך מפורש בהתוספתא שמביא רש"י ראיה ממנו שהפתח של משכן היה למזרח, מדקרי קדמה פני המשכן, וגם מזרח פני אהל מועד, הרי לך מפורש שצד הפתח קרוי פני. ועוד יותר ראיה מפורשת מהכתוב, שמקרא מלא דבר הכתוב (שמות כו יב) תסרח על אחורי המשכן, שהיא צד המערב שכנגד הפתח קרי הכתוב בפירוש אחורי, והרי זה ראייתו של רש"י מהתוספתא, שהפנים הוא צד מזרח שבו הפתח, ואחורי קרי צד המערב שהיא הצד שכנגד הצד שבו הפתח. ולכן בוודאי בלי שום ספק מה שכתב רש"י שפניהם למערב ואחוריהם למזרח, לא קאי על פני ואחורי בית הכנסת, רק על פניהם ואחוריהם של העם. הגהות הגאונים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] עיין משנה ברורה (סימן צ סקי"ז) שהביא ביאור זה בשם דעת ר"י שהובא בתוס', ואולי כך הגיה בתוס' מכח קושית מהרש"א.

[2] וכתב הגאון מו"ה לוי קאדני בעל מחבר ס' עטרת ראש וז"ל: הנה משמע מדברי מהרש"א ז"ל שלהתוס' היו להם גירסא אחרת בדברי רש"י, והיינו מעין מקדש ומשכן פניהם למזרח ואחוריהם למערב. אך שהגירסא שלפנינו היא מסכמת ממש כפירוש התוס' ותמיהני האיך אפשר שליהיה גירסא אחרת זאת בדברי רש"י, שהרי רש"י הביא ראיה מהתוספתאף דמוכח מזה שעלה על דעת מהרש"א, שמה שכתב רש"י שפניהם למערב ואחוריהם למזרח וכו', כוונת רש"י הוא על פני ואחורי בית הכנסת, ולפיכך כתב מהרש"א מה שכתב. אבל האמת יורה דרכו שזה בודאי אינו, לפי מה שתבין מהתוספתא שמביא רש"י, ומפורש גם כן עוד יותר בהתוספתא עצמה, דזו לשון התוספתא שם: אין פותחין בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה וכו' עכ"ל התוספתא. ואם כן הרי זה לפניך מפורש בהתוספתא שמביא רש"י ראיה ממנו שהפתח של משכן היה למזרח, מדקרי קדמה פני המשכן, וגם מזרח פני אהל מועד, הרי לך מפורש שצד הפתח קרוי פני. ועוד יותר ראיה מפורשת מהכתוב, שמקרא מלא דבר הכתוב (שמות כו יב) תסרח על אחורי המשכן, שהיא צד המערב שכנגד הפתח קרי הכתוב בפירוש אחורי, והרי זה ראייתו של רש"י מהתוספתא, שהפנים הוא צד מזרח שבו הפתח, ואחורי קרי צד המערב שהיא הצד שכנגד הצד שבו הפתח. ולכן בוודאי בלי שום ספק מה שכתב רש"י שפניהם למערב ואחוריהם למזרח, לא קאי על פני ואחורי בית הכנסת, רק על פניהם ואחוריהם של העם. הגהות הגאונים

[1]

[2]

מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ו/א

תפריט ניווט

חיפוש