כף החיים/אורח חיים/סט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:02, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד וכו'. כ"כ הר"ן ומהרי"א ז"ל והמנהג הפשוט בינינו שלא לומר קדיש וברכו וקדושה אלא מי שלא התפלל עדיין ואיחר לבא לבה"כ אז כשמגיע לישתבח אומר ישתבח בקול רם וקדיש וברכו ופוסק שם ואינו אומר ברכת יוצר אור בקול רם וכשמגיע לי"ח אומר ג' ראשונות וקדושה וגומר תפלתו בלחש. אבל כל שהתפלל ביחיד אין אומרים קדיש ולא קדושה כלל ולפי הנראה מדברי מור"ם ז"ל בד"מ כן הוא מנהגם אף שלקמן בהגהה לא משמע לגמרי הכי יעו"ש. ומ"מ המנהג שלנו הוא נכון בעיני ואף שמדברי הפוסקים מבואר שיש היתר אעפ"י שהתפללו לא נהגו בו. מאמ"ר אות א'. וכ"כ פתה"ד אות א'. יפ"ל אות א'. מיהו אם הם ששה או ז' נוהגים להתפלל כל העמידה בלחש ואח"כ מביאים ג' מן השוק אעפ"י שכבר שמעו אותם הג' ויצאו י"ח כדי להצטרף עמהם ולקיים מצות חזרת העמידה וקדושה ועניית אמן על ברכות י"ח ומודים דרבנן ואם בשחרית כדי לקיים ג"כ מצות ברכת כהנים. אבל אם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפללו לכתחלה בלחש כדי לעשות אח"כ חזרה כמ"ש המ"א סק"ד דאם אין שם ששה שלא התפללו לו יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם יעו"ש. ועיין ר"ז אות ה:

ב[עריכה]

ב) שם עומד אחד מהם ואומר קדיש וכו'. עיין מש"ל סי' ד"ן אות י"ג דאין לומר קדיש בלא פסוקים לפניו יעו"ש ומ"ש המאמ"ר אות ב' עיין מ"ש עליו הפתה"ד אות ד' יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) שם וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וכו'. ואע"ג דכבר ברכו ברכות הק"ש וקראו קרית שמע והתפללו וא"כ למה חוזר ואומר ברכת יוצר אור כתב מרן ז"ל בב"י דלדברי האומרים שאין יחיד אומר קדושה שביוצר היו אומרים ברכת יוצר מפני קדושה שבה שאינם רשאים לאומרה ביחיד אבל לדברי האומרים דקדושה שביוצר יחיד אומרה צ"ל שלא היו פורסים על שמע אלא מפני שהם צ"ל קדיש וברכו וכיון שהש"ץ אומר ברכו עכ"פ צריכים לברך שום ברכה שאל"כ היו נראים כאילו הם כופרים ח"ו שאומר להם לברך ואינם חפצים ולכן אומרים ברכה ראשונה של ברכות ק"ש עכ"ד. מיהו מור"ם ז"ל בד"מ אות א' הקשה על טעם זה השני דלמה יהיו נראים ככופרים בלא ברכת יוצר אור שהרי כבר ענו על ברכו ברוך ה' המבורך לעולם ועד ועשו מה שאמר להם. וראיה דסגי בהכי מברכת התורה שהעולה אומר ברכו את ה' המבורך והעם עונים אחריו מה שעונין אחר ברכו וכן המנהג בינינו שאין הפורס על שמע אומר רק קדיש וברכו ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד ואחר כך כל יחיד מברך הברכות וק"ש לעצמו. ומה שהם אומרים ברכת יוצר אור כ"ל טעמא וכו' להוציא את שאינו בקי. וא"כ בזה"ז שכולם בקיאים לקרוא הברכות ואין פורסין רק לענות קדיש וברכו ועוד במקום שכבר ברכו ק"ש וברכותיה ואין פורסין רק לשמוע קדיש וברכו א"צ לומר ברכה ראשונה עכ"ד. ועיין דרישה או' א' מ"ש ע"ז, ועפ"ז כתב בהגהה דעכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור אלא אומרים קדיש וברכו וכו' וכתב מ"א סק"א דכיון שאומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד תו לא מחזי ככופר מידי דהוי אברכת התורה. וכן כתבו האחרונים:

ד[עריכה]

ד) שם בהגהה. יש אומרים שפורסין בקריאת שמע של ערבית וכו'. ולהרב"י צ"ל ג"כ ברכה ראשונה. מ"א סק"ב. וכבר כתבנו לעיל אות א' דאין המנהג עכשיו בינינו לפרוס על שמע אלא אם נתעכב היחיד קודם שאומר ברכות ק"ש אומר קדיש וברכו ועונין עמו ט' שכבר שמעו והוא אומר הברכות וק"ש בלחש בינו לבין עצמו וה"ה בק"ש של ערבית כן. ואם לא נמצא מנין קודם ברכות ק"ש אז יאמר קדיש וברכו קודם עלינו לשבח כמ"ש סי' קל"ג דנוהגים לומר ברכו אחר קדיש בתרא יעו"ש. ויתבאר שם בס"ד:

ה[עריכה]

ה) שם בהגהה. משום דליכא קדיש קודם ברכו של ערבית. עיין מש"ל סי' ד"ן אות ט"ו:

ו[עריכה]

ו) שם לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וכו' כתב מ"א סק"ד בשם הפוסקים דה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל אחד שלא התפלל יעו"ש. (פי' שלא התפלל בצבור עיין ר"ז אות ה') וכבר כתבנו לעיל אות א' דעכשיו אין נוהגין כן יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם וצריך לחזור אחר ששה שלא שמעו וכו'. ואם אינם נמצאים אפי' בשביל אחד וכו'. כתב הרדב"ז ח"א סי' רמ"א בין למר ובין למר דוקא כשלא התפללו הששה לרבינו תם ז"ל והאחד לרש"י אבל אם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אינם חוזרים ומתפללים לצאת ידי קדיש וקדושה עכ"ד. והביאו כנה"ג בהגה"ט ומ"א סק"ד והוא תימה שהרי בהדיא כתבו התוספות בפ' הקורא עומד דכ"ג ע"ב בשם ר"ת ששה שלא שמעו ובשם רש"י אחד שלא שמע וכ"כ הטור וב"י ופסקי מרן ז"ל בש"ע וא"כ משמע דאפילו התפללו כל הששה ביחיד לר"ת ואחד לרש"י כיון שלא שמעו יכולין לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשבילם. אח"כ ראיתי במחב"ר אות א' שהביא דברי הרדב"ז הנ"ז וכתב עליו וז"ל והרב מור וקציעה כתב דלא נתחוורו לו דבריו דמ"ש הרמב"ם היינו שלא התפללו בצבור דלא שמעו קדיש וקדושה ומדוע נחלוק השוין יעו"ש. וק"ק דדחה דברי הרדב"ז והו"ל להקשות עליו דמוכח מדבריו דהוא כתב כן אליבא דרש"י ור"ת והרי הר"ן כתב בשם רש"י והביאו מר"ן בב"י היפך דבריו וכן ראיתי בשה"ל כ"י שבלת כ"ו שכתב וז"ל מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל אין ש"ץ יורד לפני התיבה לומר ברכת יוצר אור עם הקדושה עד יוצר המאורות ולדלג עד י"ח הואיל שהתפלל כל אחד בפ"ע אם הם פחות מעשרה אבל כשהן עשרה אעפ"י שתתפללו כיחידים כל אחד ואמד בפ"ע יכול אחד מהם לעמוד ואומר ברכת יוצא אור עד יוצר המאורות ומניח ק"ש ואמת ויציב ואומר י"ח ברכות כי אין לומר עוד ק"ש ואמת ויציב הואיל וכל אחד יצא לעצמו עכ"ל וכ"כ הרב המאירי בפסקי מגילה די"ט ע"א בשם יש מי שפירש עכ"ל, נמצא דכל הפוסקים הנז' הם היפך דברי הרדב"ז והיה ראוי לפסוק כדברי מרן ז"ל דכתב דאפי' בשביל ששה או אחד שהתפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה פורסים על שמע ויורדים לפני התיבה אלא שכבר כתבנו לעיל אות א' דלא נהגו לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה בשביל יחיד אלא דוקא הוא עצמו אומר ישתבח בקול רם ואומר קדיש וברכו ואח"כ אומר בינו לבין עצמו ק"ש וברכותיה ואומר ג' ראשונות בקול רם כדי לומר קדושה ואח"כ מסיים התפילה בלחש, ברם נפקא לן לדידן דאם יש ששה שהתפללו ביחיד כל אחד בפ"ע דיכולין לומר חזרה אח"כ בצירוף ד' מן השוק שכבר שמעו ודלא כהרדב"ז ז"ל, ואין לומר בזה סב"ל כיון דלדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש א' דחזרת העמידה החזרה צריכה כמו תפלת הלחש ומקומה יותר גבוה מתפלת הלחש כיעו"ש וא"כ כל אדם מחויב לעשות תיקון זה וכיון דאפשר לתקן כדעת מרן ז"ל ודעמיה יתקן דאפשר דגם להאר"י ז"ל כצ"ל וכנגד האר"י ז"ל לא אמרינן סב"ל כמ"ש בכ"מ ועוד בל"ה דסברא זו של הרדב"ז דחו אותה הפו' כנז"ל. וכנגד סברא דחויה לא אמרינן סב"ל:

ח[עריכה]

ח) ה"ה בתפלת המנחה ככל האמור בתפלת השחר. הרב מו"ק ובס' הכלבו סי' י"א כתוב בשם הרב רבי נתן דפורסין על שמע דערבית ג"כ יעו"ש. מחב"ר אות ב'. ועיין מש"ל אות ד':

ט[עריכה]

ט) שם ואם אינם נמצאים אפילו בשביל אחד וכו'. עשרה שהיו מתפללים מנחה בבית אחד ובאו קצת שלא התפללו מוסף ורוצין להתפלל בפינה אחרת מצטרפין אלו עם אלו שהיו מתפללין מנחה שם. ברכ"י אות ב' בשם מהר"י מולכו זלה"ה בתשו' כ"י סי' ט"ל יעו"ש:

י[עריכה]

י) שם מוטב שיפרוש וכו'. ועכשיו נהגו שלעולם האבלים פורסים שמע ואפילו שמעו ויש אחר שלא שמע ואינו נכון. מ"א סק"ה. מיהו בתשו' מהר"ם בדיני קדישים משמע הכי ואפשר שהניחו להם משום כבוד המתים. ועוד שהמה בקיאים ורגילים ואחרים לפעמים יתביישו. א"ר אות ג', ועיין פרמ"ג א"א אות ה':

יא[עריכה]

יא) שם בהגהה. אעפ"י שיצטרך לקרוא אחר כך ק"ש וכו'. ולפי דברי האר"י ז"ל בשער הכונות דרוש ק"ש ותפלה צ"ל דוקא על הסדר ק"ש ואח"כ תפלה ואם לאו הוא מהפך סדר תיקון העולמות כידוע ליח"ן. ועל כן צריך ליזהר בזה:

יב[עריכה]

יב) שם בהגהה. והתחיל בברכת יוצר אור וכו' אבל אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבהכ"נ. ב"י בשם המנהיג. לבוש. מ"א סק"ז. והט"ז סק"ב כתב שהוא תמוה מאד דזה דומה לאומר מודים מודים דמשתקין אותו עכ"ד. ועיין י"א בהגב"י ומאמ"ר אות ה' מה שתירצו. אמנם עכשיו לא נהגו בזה לחזור הש"ץ לומר ברכו בשביל אותם שלא שמעו אלא סומכים על ברכו שאומרים אחר קדיש בתרא:

יג[עריכה]

יג) שם בהגהה. אבל בברכת ערבית שהיא רשות יכול להפסיק וכו' בין גאולה לתפלה דבלאו הכי מפסיקין בפסוקים אבל באמצע ברכות לא יפסיק. מ"א סק"ח ולדידן דאין מפסיקין בפסוקין בין גאולה לתפלה לא יפסיק אלא יש לסמוך על ברכו שאומרים אחר קדיש בתרא כמ"ש באות הקודם:

יד[עריכה]

יד) שם בהגהה. יוכל לעמוד החזן וכו' כתב משפטי שמואל שאם הוציאו הראשונים ס"ת וקראו בה אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרות בה. מ"א סק"ט. ובארץ מצרים מנהג פשוט להוציא ס"ת שלש פעמים ולקרות בו בתיבה כי אורחיה ואף אם עומדים שם מהראשונים שהתפללו. וכן שמענו שנוהגים בארץ אחרת. וכל כי הני מילי תלויים במנהג. כי אינם מעיקר הדין ועמ"ש כנה"ג בתשו' הנדפסות סי' י"ב שלא ראה ולא שמע מנהג זה יעו"ש ועיין רואה ואוזן שומעת מנהג זה כאמור. ברכ"י אות ד':

טו[עריכה]

טו) [סעיף ב'] סומא אעפ"י שלא ראה וכו'. עיין מש"ל סי' ג"ן אות ס"ד ואות ס"ה בס"ד. ויש לחלק בין ק"ש לתפלה כיון דאינו מוציא אחרים לדידן שכולנו בקיאים משא"כ בתפלה שמוציא אחרים בחזרת העמידה אפילו לדידן לפי דברי האר"י ז"ל שהחזרה צ"ל כמו העמידה כמ"ש בשער הכוונות דרוש א' דחזרת העמידה יעו"ש:

טז[עריכה]

טז) שם פורס על שמע וכו'. דע דאעפ"י שנתבאר לעיל סי' נ"ג סעי' י"ג דפוחח לא ירד לפני התיבה מ"מ יכול לפרוס על שמע והכי תנן בפ' הקורא עומד. פר"ח בסוף הסי', שתילי זיתים סוף הסי'. פת"ע סוף אות ט':

יז[עריכה]

טוב) שם ומברך יוצר המאורות וכו'. ואע"ג שכתוב בסי' רצ"ח סעי' י"ג דבמו"ש לא יברך בורא מאורי האש י"ל דהתם לאו בהנאה תליא מילתא דאף כל אותם שרואים ונהנין בעצמן מן האור אינם מברכים עד שיראו שלהבת וישתמשו לאורו עד כדי שיכיר בין איסר לפונדיון וכיון דאין הסומא יכול להשתמש לאורו אינו מברך משא"כ בברכת יוצר המאורות דבהנאה תליא מילתא וכיון דהוא נהנה מאחרים יכול לברך. ב"ח סוף הסי' וכ"כ האחרונים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון