יש סדר למשנה/מגילה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:27, 15 במרץ 2021 מאת Sije (שיחה | תרומות) (←‏ב: מ"מ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יש סדר למשנהTriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

ב[עריכה]

תוי"ט ד"ה חל להיות בע"ש כתב הר"ב וכו' וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת וכו' אבל בקריאת הלל לא קשיא דרשאין לקרות בעל פה כיון דרגילין בו כו' ע"ש. מאי דפשיטא ליה קמבעי לי לפמ"ש תוס' בתמורה י"ד ע"ב ד"ה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ ואם תאמר היכי קאמרי' מזמורים על פה וי"ל דאין להקפיד רק מה שכתב בחומש אמנם קשה היכי קרינן ויושע וקריאת שמע וי"ל דאין להקפיד אלא בדבר שמוציא אחרים ידי חובתן ע"כ. הנה לפי תירוץ הראשון איכא למימר דהלל שרי אבל לתירוץ השני בשעה שהוא מקרא את ההלל [כמו דתנן מ"ז פ"ד דר"ה ראשון מקרא את ההלל וכתב התוי"ט בשם הר"ן ולא קתני קורא לפי שהוא מקרא לציבור וכדאמרי' הוא אומר הללו וכו' וע"ע מ"י פ"ג דסוכה שכתב התוי"ט בשם הר"ן שדרך ההלל להקרות אפי' לבקיאים] אסור להקרות בע"פ וכללו של דבר לפי פסק שו"ע א"ח סי' מ"ט ופסקו האחרונים אין לקרות אפילו שגור ורגיל רק ק"ש וברכת הכהנים ופרשת התמיד ע"ש. ובמ"ש התוי"ט דרשאין לקרות בעל פה אין תועלת חדש יוצא מזה כיון שהחליט לומר דרגילין בו א"כ שוב אין לחוש שילך אצל בקי ללמוד. ותו דהא ודאי נמצאין הרבה בני אדם שאינם רגילין ויותר מהמה שאינם יודעין לקרות בע"פ והדרא קושיא לדוכתה. ותו לפ"מ שהקשה דבס"ת ניחוש לשמא ילך אצל בקי וא"כ מיירי באדם שרוצה לקרות והוא אינו בקי. והשתא מאי ניחוש שכתב ע"פ דעת הטור שצריך לסדר אותה פעמים ושלש וכו'. היא עצמה בתוך החששא וכנוס מתוך שאינו בקי אינו יודע לסדר אותה ג"כ. [ואולי בזה על צד הדחוק י"ל דס"ל דצריך לסדר אותה מבערב שבת. אכן דבר זה לא מצינו בטור ולא בשו"ע סי' קל"ט ממשמעות לשונם דגם בשבת רשאי לסדר ע"ש] ובמה שסיים התוי"ט דומיא לתירוץ ב' של תוס' דאין אדם מל אא"כ בקי. הנה י"ל גם לדעת הר"ן (ראש השנה פרק ד') שכתב גבי מילה דחיוב רק על אביו א"כ אחרים מדכרי ליה. הביאותיו בארוכה לעיל מ"ב פ"ו דפסחים ע"ש. ג"כ ניחא דבס"ת דעיקרו נתקן בציבור והאחד קורא והאחרים יוצאים בכוונת השמיעה מדכרי אהדדי:

תוי"ט ד"ה חל להיות בשבת וכו' ולפיכך הכא דוקא בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה דאל"כ כשיחול פורים וכו' ע"ש. איברא לדעת רבינו חננאל שהביא התוי"ט פ"ה דסוכה מ"ה שהדחיות מסורות הלמ"ס ואף בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא היו תרי שבי בהדי הדדי ע"ש. אין תירוצו של התוי"ט מספיק. מיהו בזה י"ל דכוונת התוי"ט דבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה אין הכרח לכללא דמילתא דאע"ג שחל פורים בשבת אפ"ה אין הכרח שיחול יוה"כ בערב שבת שהרי ע"פ הראיה מקדשין והעיקר כשנראית הלבנה בתחלת תשרי אכן כקושית התוי"ט דהכא איכא למידק במשנה וגמרא דחגיגה י"ז ע"א ומודים שאם חל עצרת להיות בשבת שיום טבוח וכו' היאך אפשר שהיה עצרת בשבת שהרי אז בהחלט מטעם ספירת שבעה שבועות הוה י"ט ראשון של פסח בששי בשבת וזה א"א ע"פ הקביעות לא בד"ו פסח. ויקשה מזה לרבינו חננאל. וגם לדעת ר"י שכתבו תוס' בפסחים נ"ח ע"ב ד"ה כאלו וכו' דאע"ג דהיו מקדשין ע"פ הראיה היו נזהרים שלא יבואו תרי שבי בהדי הדדי ע"ש. ולכן לולא דבריו של גדול התוי"ט ז"ל ה"א דזה שכתבו תוס' בשבת קי"ד ד"ה חלבו וכו' אומר ר"י דכל היכי דקתני תרי שבי דהוו בהדי הדדי דאתיא כאחרים וכו' והכי מפרש הש"ס בסוכה הנה אחרי שגלוי ומפורש בש"ס דסוכה לא ידענו מה הוסיף ומה חידש ר"י בזה אחרי שהקדימו ש"ס ערוכה בסוכה. וגם מ"ש דכל היכי וכו' צריך ביאור קצת וע"כ כל מן דין סמוכו לנו דר"י לשטתיה בפסחים נ"ח ע"ב הנ"ל דאפילו בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה היו נזהרין על הקביעות. לכן כללא כייל דבכל מקומות דמצינו תרי שבי בהדי הדדי אתיא [כאחרים] כלומר כמו דהש"ס בסוכה מפרש למתני' דחלבי שבת וכו' דאתיא כאחרים ה"נ בכל שאר דוכתי דהיינו משנה דחגיגה י"ז ע"א שזכרתי וכן משנה דמגילה נקראת אל יקשה עלינו. אלא הטוב והישר לומר דאתיא כאחרים וזה מבואר בלשון ר"י דו"ק ותשכח. והנה על משנה דמגילה בלאו הכי שפיר אמרינן בריש הסוגיא אמר ר"י זו דברי ר' עקיבא וכו' ואנן חזינן דר"ע ס"ל להדיא גבי חלבי שבת וכו' דהוו תרי שבי בהדי הדדי. ובזה יתיישב היטב בפשיטות קושיות מד"ז התוי"ט. ואגב גררא ראיתי להתעורר לדעת ר"ח ור"י שכתבתי למעלה איכא למידק בסוגיא נדה ס"ז ע"א אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שני ימים טובים של ראש השנה שחל להיות אחר השבת הגם שהדין דאמר רב הונא דחופפת באחד בשבת וטובלת בחמישי בשבת וכו' יוכל להתקיים שכן אשה חופפת בערב ר"ה שחל ר"ה להיות בחמישי ובששי וטובלת ליל מוצאי שבת אמנם מדנקט ר"ה להדיא במוצאי שני ימים טובים של ר"ה שחל להיות אחר השבת וכן נקט רב יימר בלשונו שם מוכח להדיא דעכ"פ נמצא ר"ה ביום ראשון בשבת והיינו כשהיו מקדשין ע"פ הראיה וכסברת רש"י בפסחים נ"ח ע"ב שזכרתי למעלה ואין לומר דסוגיא דנדה ס"ל דמצינו שכן חופפת וכו' אליביה דאחרים דס"ל דאין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים כדאי' ר"ה ו' ע"ב כ' ע"א ובשאר דוכתא אכן זה ליתא שהרי אליבא דאחרים לא מצינו ר"ה רק יום אחד בלבד ולא שני ימים:

ג[עריכה]

באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל וכו'. מצוה ליתן טעם על שהקדים ת"ב שהיא באב קודם לחגיגה שהיא בניסן ובעצרת. ועי' תוי"ט לקמן מ"ה פ"ב בתוך ד"ה לקריאת המגילה וכו' באריכות וכ"כ עוד התוי"ט לקמן מ"ו פ"ג שהאריך ליתן טעם על הסדר שם וכאן במוקדם לא הערה כלום וגם מה שמתרץ בשני מקומות הנ"ל אין להם שייכות לענין דהכא:

תוי"ט ד"ה ולא מקדימין וכו' ופי' הר"ן וכו'. קיצר במובן כי ז"ל הר"ן ד"ה והקהל וכו' והיו עושין כן בכל שנה ראשונה של שמיטה במוצאי י"ט הראשון של חג כדאיתא בסוטהלו נאמרין וכו' וכל העם חייבין לבוא ולהביא טפם ולא דוחה שבת ופירש טעמא בירושלמי מפני הבימה ויעשו אותה מאתמול כדי שלא לדחוק העזרה הילכך מאחרין ולא מקדימין ע"כ:

ו[עריכה]

תוי"ט ד"ה נדר פירש הר"ב כו' ובסדר המשנה שבירושלמי גרס הכי מתו או נאבדו. לפי המובן טוב לתקן דצ"ל ובסדר המשנה שבירושלמי וכו' או נגנבו ואמת יש לו רגלים דכן הוא הגירסא בירושלמי שלפני:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.