יצחק ירנן/שקלים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:32, 10 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png ד

ב[עריכה]

המנורה

וכו'. ממ"ש מרן וז"ל ופסק כרבי עקיבא ואע"ג דר' חנינא סגן הכהנים סבר כר' ישמעאל עכ"ל ודאי דהיינו טעמא כיון דר"ע הוה רביה דרבי ישמעאל כמ"ש רבינו בפי' המשנה פ"ב דעדויות משנה ו' וכ"כ בס' היד בהקדמתו יעו"ש ועיין בהקדמת רבינו לסדר זרעים דלא הזכיר לרבי ישמעאל לתלמיד לר"ע אלא לר"מ ורשב"י ואי אפשר לומר דחד מינייהו הוא ט"ס משום דמ"ש דר"י היה תלמיד ר"ע כתבו פעמים שם יעו"ש ואם דב' הוו תלמידיו ופעם הזכיר לחד ופעם לחד זה ודאי דוחק ועוד קשה מה ששאלני ידיד נפשי יניק וחכים החכם המופלג רפאל אשכנזי הי"ו למ"ש רבינו דר"י תלמיד ר"ע ממאי דאמר בסוף פרק איזהו מקומן דף נ"ז ע"א דאמר התם וכשנאמרו דברים לפני ר"י אמר להן צאו ואמרו לו לר"ע טעית וכו' יעו"ש ואי הוה רביה לא היה אומר לו כן ועיין להכנה"ג כללי הש"ס סימן י"ח פי' המתחלת ולכן אני אומר ועיין למרן כ"מ פי"ח מהל' כלים הי"ג דכתב דר"י הוה רביה דר"ע ופי"ד דטומאת צרעת ה"ז כתב דהיו חברים ר"ע ור"י ועיין ביד אהרן בכללים שבסוף הס'.
עוד כתב מרן וז"ל ודע וכו' עד סוף הלשון והנה קשיא לי בש"ס רב הונא דבעי מרב ורב דקא פשיט ליה במה הם נבוכים והא משנה ערוכה שנינו בשקלים מר אמר מתרומת הלשכה ומר ממותר נסכים וכי משנה לא שמיע להו ונראה דלא נעלם מהם המשנה אלא דאיבעיא ליה היכא דליכא לא ממותר נכסים ולא ממותר הלשכה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אי מביאים ממותר קדשי בדק הבית או לא ואמר לו אין נעשין אלא דוקא מתרומת הלשכה דס"ל כמאן דאמר הכי ודייק דקאמר בלשון שלילה אין נעשין כלומר אפי' דליכא בלשכה עבדינן טצדקי וליהוי מתרומת הלשכה ורב הונא אותביה ליה מקרא דוככלותם וכו' אמר ליה הא איכא קרא אחרינא אך לא יעשה [וכו'] א"כ קשו קראי וכו' כאן שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו כלומר אה"נ כשהותירו יכולין להביא משם כיון דלב בי"ד מתנין עליהן דהמותר יהא לתרומת הלשכה ונמצא כשמביאין מתרומת הלשכה מביאים ולא מבדק הבית והנה מ"ש מרן ויש לתמוה וכו' וצ"ל וכו' מסיגנון לשונו נראה שהניח דלא אפליגו תנאי אלא היכא דליכא מותר בקדשי בדק הבית יעו"ש.
ולענ"ד המה דברים תמוהים דלא מצינו לשום תנא דאשמיענו כלי שרת מאין באים דפלוגתייהו הוא היכא דליכא בקדשי בדק הבית אבל היכא דאיכא בקדשי בדק הבית משם באים ולא רמזו מזה כלל והן אמת דדברי מרן צריכין נגר דיפריקינם דכונת הש"ס נראה לענ"ד כדכתיבנא אך מ"ש עוד המל"מ למרן דכתב דלב בי"ד מתנה עליהם שיהא מותר קדשי בדק הבית כמותר נסכים או כתרומה לא זכיתי להבין דכן כתב מרן כמ"ש הוא ז"ל וז"ל וצ"ל וכו' חזרו אותם מעות כמותר נסכים או כתרומת הלשכה ופי' כשם דמשם מביאים כך מביאים ממותר קדשי בדק הבית.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.