טעמא דקרא/ויקרא/ג
ה[עריכה]
והקטירו אותו וגו' על העולה. גבי שלמים כתיב והקטירו אותו בני אהרן וגו' על העולה פירש"י שעולת הבקר קודמת וצ"ע למה כתבה התורה גבי שלמים ולא גבי מנחה בפרשה הקודמת. והנה בזבחים ק"ט ב' תנן המקריב קדשים ואימורים בחוץ חייב ופריך בגמ' והאיכא חציצה שהבשר אין ראוי להקטרה וחוצץ בין אמורין למערכה ודכוותה בפנים לא העלאה הוא דרחמנא אמר על העצים אשר על האש ומשני מין במינו אינו חוצץ פי' רבנו חננאל כיון דבשר מין דאימורין הוא לא הוי חציצה משמע שאם היתה מנחה דלאו מינא דבשר הוא הוי חציצה וא"כ במנחה לא מצי למכתב על העלה דמשמע ע"ג העולה דהוי חציצה, מיהו בחזו"א (מנחות סי' כ"ג סק"ב) כתב דאימורין ע"ג קומץ אין חוצץ דכל דבר הקרבה נחשב חד מינא וכל הנידון במידי דלאו בר הקטרה מיהו גם לדעת מרן י"ל דעל העולה משמעותי' אפי' ע"ג עצמות העולה שפירשו דלא בני הקטרה נינהו אם נתנן על גביהן יצא דנחשב מין במינו אבל ע"ג שירי המנחה לא יצא.