דרישה/יורה דעה/שלט

דרישה ‏ יורה דעה שלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין קושרין את לחייו ואין סכין כו' עיין בפ"א דאבל רבתי דכתב כל זה ומסיים וז"ל וכל הנוגע בו ה"ז שופך דמים למה הדבר דומה לנר המטפטף שכיון שנוגע בו האדם מיד נכבה והביאו הרי"ף פרק אלו מגלחין ריש דף שצ"ח והרמב"ם פ"ד מהלכות אבל ע"ש ולזה כיון הב"י במ"ש וז"ל וטעמא כדמפרש ואזיל מפני שמקרב את מיתתו. והנה לפ"ז דברי רבינו אינם מסודרים יפה שמכניס האי דאין משמיעין עליו את העיירות ואין שוכרין חלילין ומקוננות בין דין דאין קושרין לאין כו' ובין דין דאין מעמצין את עיניו דטעמייהו דאלו נ"ל משום דנוגע בו ומזיזו ומקרב מיתתו משא"כ בשוכרין מקוננות והשמעת עיירות דטעמא אחרינא הוא לו אפשר משום צער ועגמת נפש או איזה טעם שיהיה אלא שרבינו כלל יחד כל הדינים האסירים לעשות לגוסס כיון דנחשב כחי וכמו שמסיים וכתב דאין קורעין ואין חולצין עליו מה"ט. ומיהו הב"י ס"ל דגם טעמא דהני משום שמקרב את מיתתו שהרי מצריך כולהו וכתב דטעמייהו הוא משום קירוב מיתה ונראה דהב"י לטעמו שכתב אח"כ דהא דאין מכניסין את הארון היינו דוקא עמו בבית המקים שרואה ויטרף דעתו וה"ה דמפרש נמי הא דאין שוכרין מקוננות והשמעות עיירות דוקא היכא שמרגיש ואיכא למיחש לטירוף הדעת. ודע שמ"ש רבינו ואין שומטין את הכר מתחתיו ליתא שם לא ברי"ף ולא ברמב"ם הנ"ל ונ"ל שטעם איסורו ג"כ משום שמזיזו ממקומו ומקרב בזה מיתתו ולא גרע מנגיעה בו דאסורה מה"ט כנ"ל. וכוונת השמטת הכר דמיירי בו רבינו לאו משום שיש בו נוצות של עופות המעכבים המיתה דהא רבינו מסתם גוסס מיירי ול"ד במי שאינו יכול לפרד זמן רב וגם רמ"א שכתב טעם הנוצות כתבו להג"ה בפני עצמו במי שאינו יכול לפרד והמחבר ש"ע כתב לפני זה איסור השמטת הכר אסתם גוסס וכמ"ש רבינו ורמ"א ז"ל בא להוסיף ולומר דאף אם ירצו להשמיט מפני צורך וטובת הגוסס מפני שאינו יכול לפרד זמן רב אפ"ה אסור כיון דעושה מעשה בגופו דהיינו שאתה מזיזו ממקומו משא"כ בהסרת המלח שאין אתה מזיזו וכ"ש במניעת חוטב עצים. וטעם הרוצים להשמט הכר מתחתיו דסתם גוסס שכתב רבינו ובעל ש"ע אינו מכח הנוצות כמ"ש. אלא נ"ל דטעמם מפני שהמת אין משכיבין על שום דבר חם כמו כר וכסת אלא מיד מורידין אותו ומניחין אותו על הארץ כי דברים החמים מסריחין ומתפיחין אותו וקאמר דאין עושין לו כן כל זמן שהוא גוסס דאז מחשב כחי וזהו שסמך רבינו וכתב אצלו ואין נותנין לו ע"ג חול כו' שכל אלו שכתב לפניו ולאחריו דברים שעושין למת שלא יסרח ולא יתפח הוא ומ"ש רמ"א ז"ל וכן אסור למת לגרוס שימות מהרה כגון מי שהוא גוסס כו' עד מכח שאומרים שיש בו נוצות כו' לאו כוונתו דהאיסור הוא משום דמסירין אותן הנוצות מתחתיו המעכבין המיתה וז"א דא"כ קשה מ"ש מהסרת המלח אלא הטעם הוא שמזיזו ועושה בו מעשה בנגיעה משא"כ בהסרת המלח וכמ"ש רמ"א ז"ל עצמו לבסוף ז"ל מפני שאין בזה מעשה אלא שכתב דבר זה לרבותא דאע"פ שנוצות אלו גורמין עיכוב המיתה אפ"ה אין מתירין וק"ל. ורמ"י ז"ל בש"ע שלו לא כיון כאן יפה ע"ש. ודע שדברים אלו שכתב רמ"א הן המה דברי שלטי הגיבורים שסביב הרי"ף דפ' אלו מגלחין דף שצ"ח ועיין שם היטב דלכאורה נראה משם דאף שמתחיל וכתב תחילה דהיה נראה לו לאסור להסיר כר שיש בו נוצות מ"מ לבסוף כי הקשה ספר חסידים אהדדי ומסיק ליישב ולחלק משמע דלא אסר לבסוף כ"א להסיר המת ממקום למקום אבל להשמיט הכר מתחתיו בנחת כדי להסיר הגרם של הנוצות אינו אסור וז"ש תחילת לשונו ז"ל מכאן היה נראה לאסור כו' דמשמע היה נראה כו' אבל לא קאי כן לפי האמת אחר היישוב שיישב דברי ספר חסידים אהדדי. מיהו זהו דוקא לפי גירסת הרי"ף והרמב"ם דלא גרסי השמטת הכר לאיסור כנ"ל אבל לא לפי מ"ש רבינו והש"ע השמטת הכר לאיסור בכל גוסס וצ"ל דמחשב זה להזזה ממקום למקום דאסור וכמ"ש לעיל הה"נ דאסור להזיזו ממקומו בשביל הנוצות ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.