גן נעול/דבר אל הקורא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:51, 19 ביולי 2020 מאת Neriah (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

גן נעול TriangleArrow-Left.png דבר אל הקורא

דברים אחדים אל הקורא

ספרי זה גן נעול אשר אני נותן לפניכם היום מיוסד על אופן זה

א. בו ירוקם ארבעה כפתורים, ובכל כפתור וכפתור יבואר בו ענינים שונים אשר אין בהם שום צד השוה אשה אל אחותה אמנם מהראוי ליתן לכל כפתור שם חבור בפני עצמו, אך יען שכל הענינים שבאו בד' הכפתורים האלו משולבים הנה ואחוזים זה בזה לכן שזורים כל הד׳ כפתורים יחדיו והיה לאחת:

ב. רבי הכמות המה הכפתורים, ע"כ הפרדתים לפרחים, וכל פרח צמוד בסוף הפרח ההולך לפניו, ובראש הפרח ההולך לאחריו, ועכ"ז אם יקרא הקורא רק פרח אחד לבדו כבר השיג הענין המדובר בו, כי כן יסדתי עמודי ספרי:

ג. פן ואולי אמרתי יהיו עוד למשא על הקורא, אשר אצל לו רק רגעים אחדים מטדדותיו הרבות אשר סבבוהו, כי הפרחים האלה אף כי לעומת הכפתורים מעטים המה בכמותם, עם כל זאת ילאה הקורא לעיין בו ויקוץ מפני האריכות מפני שישנם פרחים רבים אשר רחבו ונסבו למעלה, על כן גם אתהם חלקתי לאותיות וכל אות גם הוא נדרש למעלה ונדרש לאחריו ועם זה בכל אות ימצא ענף שלם:

ד. עוד אמרתי הלא ישנם אנשים אשר מגמתם רק לדעת אחרית כל אלה ואת התוצאות היוצאים מכל זה, וע"כ יבקשו אחרי הדינים הנובעים מכל פרח, ואנכי אשר תכנתי עמודי ספרי בענין אשר לא יהיה למשא על אחי הקורא כאשר כבר הזכרתי מזה, וידעתי כי בספרי זה ימצאו דינים הרבה מחודשים, אשר נסתעפו מתוך הדרישות והחקירות אשר דרשתי באר היטב בספרי זה ע"כ הצגתי באחרית כל פרח הדינים המחודשים הנובעים ממקור כל פרח לבדנה בקצור נמרץ, ועתה מי ומי מהקוראים הנכבדים אשר יאבו לדעת הדינים היוצאים מהפרח, יפנו נא לאחרית הפרח ותמצאו מאווים. אולם ישנם פרחים רבים אשר לא נתחדש בכל אחד מהם בלתי דין אחד לא שמתי את לבבי להציגו לבדו באחרית הפרח. גם יש מקומות מועטים אשר אף במקום שישנם דינים אחדים לא הצגתים לבדנה באחרית הפרח ולפעמים נכתב הדינים באחרית הפרח אך לא נרשם בסוף הפרח כסדר הזה [א] [ב]:

ה. ספרי זה יש לו סגולה יקרה להעניק לכל איש כחפצו ותכונתו, גם האיש הדורש בפני עדתו, רבנים, מורים, איש נפשו ימצא בו דבר חפץ, כי ישנם בהם רבים אשר מהם יוכל כל איש להגיד במקהלות עדתו דבר בעתו, מדי שבת בשבתו וכל מועדי קודש לשנים אחדים, ועוד ענינים דרושים לכל חפציהם אשר לא דשו ביה רבים ואף אם לא ישווה עם היום והמועד אשר בו יאבה הדורש לדורשו, אך אם זרחה שמש התבונה עליו להאציל מקרני חכמתו על הענין נקל יהיה לו לחברו עם כל יום ומועד אשר יאבה, והדורש לא יאלץ לדרוש ולראות אחר כל הענין רק בנקל יהיה לו למצוא מקום אשר משם יוכל להגיד כחפץ לבבו:

ו. כן מהנחוץ להעיר להקוראים הנכבדים שאף שבתחילת הכפתור ראשון מדובר על דבר הגביות עדות מהעגונה הנעתק בראשית הספר ואח"כ נסתבכו מזה ענינים אחרים בהפרחים הבאים אשר בכל אחד מהם נגמר הענין המדובר בו, כאשר כבר הזכרתי מזה, בכל זאת כאשר יעיין הקורא רק בהפרח האחרון מכפתור רביעי ימצא גם ההתחלה וגמר לדינא בדבר האשה העגונה הנזכרת בהגביות עדות הנ"ל:

ז. הדבר אשר המריצני לכונן סדר ספרי שלא כסדר שארי ספרים זה הוא כי יסדתי עמודי ספרי רק לשם וזכר נשמת בני יחידי הגאון זצוק"ל, ובאשר כי ערכו בחכמתו ובתורתו היה נעלה מכל בני העליה ע"כ סדר ספרי זה אשר לזכר נשמתו יסדתי באופן מופלא להיות האזכרה דומה להנזכר, וגם באשר דבר כי יפליא בעיני בני האדם יחוקה זכרו על לוח לבבו לדור דור (כדאיתא בחולין מלתא דתמיהי מדכר דכירי לה אינשי) ע"כ תכנתי באופן זה למען ישאר שמו וזכרו על תלמי לבות הקוראים הנכבדים לנצח נצחים [ועוד יש טעמים שונים אשר לא נתתים פה]:

♦♦♦

א. עוד מצאתי נכון לפני להעיר לפני הקוראים הנכבדים דברים אחדים טרם יבואו אל הספר פנימה להגות בו, שכמה חידושי תורה נסדרו ברעיוני מקודם, ואח"כ נכתבו עלי הגליון ע"י אחרים כי מחמת כהות עיני לא יכולתי לכתוב בעצמי והוכרחתי לטמון רעיונותי בחובי ימים לא מעטים עד עת מצוא סופרים כלבבי אשר יהיה לאל ידם להביא על הגליון את רעיונותי אשר נשכח, בלי תפונה, מעט מזעיר מנהם, כמאמרם ז"ל בסנהדרין אע"ג דשני סופרי הדיינים עומדים לפניהם וכותבים דברי המזכין ודברי המחייבין נהי דבפומא כתבין ליכא אינשי אינשי ע"כ. מזה יורנו לדעת להוציא הדברים השקועים ברעיוני אדם תיכף ובל ילין אתו רעיונותיו ולמחר ישיחנה לאחרים, ולבד זה ידוע אשר יפלו על פי רוב שינויים ברעיונות הכותב ע"י אחרים אף שכותבין אותם תיכף בעת שנתחדש, ג"כ בוודאי ידין אותי הקורא הנכבד לכף זכות, והמבין ימלא מעצמו החיסרון ויחסור את היתרון, כי גם על הכתבי יד לא יכולתי לשום עיני עליהם מראשיתם עד אחריתם ולקרותם בעצמי מפני חלישת עיני וגם להעבירם תחת עטי הבקרת אחר כתיבתם נעשה על ידי אחרים אשר לא ידעו מהם מאומה כאשר כבר הזכרתי מזה, ואף ששני רבנים מובהקים הגיהו קודם ההדפסה את חיבורי בביתי וכל דבר הקשה הביאו אלי, עד שיצא כנגה בירור הדברים עם כל זאת דעת לנבון נקל אם היה נשאר בזכרוני לשימם עלי הגליון כאשר נסדרו אצלי בעת שנתחדש היה מזוקק יותר מכמו שהוא עתה:

ב. מקורא נכבד אבקש לבל ישא עלי עון לאמר: ראו זה הרהיב עוז בנפשו לכתוב לפעמים בסוף הפרח בקיצורי דינים "דלא כזה" ו"דלא כזה", כי הוא רק מפני שאין באפשרי לכתוב בלשון זולתו ומכבוד תורתם הסליחה [ובפנים נכתב רק הלשון שאיני מבין את דבריו ולא בלשון קושיא ותימה, כאשר עיני הקורא יחזה מישרים, יעיין הקורא בכפתור רביעי שכתבתי כמעט בכל דין ודין אם יסכימו רבותי עמדי] כי מראש מנעתי את עצמי מלכתוב בדברי דת ודין, רק חפצתי לכתוב חדושים בעלמא [והאיזה דינים שנמצאו בם באו אח"כ כאשר החילותי לכתוב לדינא ונסדרו בפנים על מקומם] אמנם אחרי אשר כתבתי הרבה חידושים בעז"ה חשבתי דרכי דרכי החיבור ואשוה לנגד עיני איך שהחיבור שיהיה נכלל בו גם דינים יהיו לרצון יותר על פני תבל על כן שמתי הצדק לקו, והדין למשקלות, והעליתי דברי על קו הצדק ועל מרכז הדין:

ג. וכאשר תהלוכות העת הזאת לפסוק להלכה מספר נדפס תיכף בצאתו לאור מבלי ראות מה טיבו של חיבור זה, על כן בקשתי כפולה מהמעיינים הנכבדים לבל יפסקו לדינא עד שיקובל על פני תבל כמאמר חז"ל בפסחים בריש אלו דברים על הדין הנשכח מחכמי דורם וז"ל הנח לבני ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ע"כ:

וכן אבקש מאת אחי ובני עמי, אנא אחי בל תמהרו לסתור את דברי בטרם תלמדו את כל ספרי, יען כי כל דברי מחברתי אחוזים ומשולבים המה יחד ואם כי עניה במקום זה עשירה היא במקום אחר:

ד. אל יחשדני הקורא אולי ימצא בספרי איזה ראיה או סתירה אשר נמצא כבר באיזה ספר לאמור כי לא מקרבי יצאו הדברים האלה ומה גם אחרי רואו כי כבר שמתי דבריו בחיבורי לראיה על דברי או הבאתי סתירה על דברי מאותו הספר כי מפני שישנם ספרים רבים אשר היו שאולים אצלי על זמן מועט ולפעמים בעת כותבי הדברים לא היו הספרים אצלי (ודע אחי הקורא כי טרם הוצאתי מפי מלים לכותבם עלי גליון בדקתי וחפשתי אחריו בכל הספרים הנמצאים בביתי אולי כבר ישנם שם, אך מנסתרות נקני.

עוד אחת אבקש מקורא הנכבד לעיין בהשמטות ותיקונים כי שם תמצאו דברים מועילים ונכבדים להענין ולדינא כאשר עיני הקורא יחזה מישרים באופן ישר אשר בנקל יוכל להביא כל אחת על מקומה בשלמות:

ואני תפלה יהא רעוא מן קדם מרא דבשמיא וארעא שימצא הספר חן וחסד בעיני המבינים המעיינים בו וזכות אבותי הגאונים [ה"ה אדוני אבי מורי הרב הגדול וכו׳ צדיק וכו׳ כקש"ת מוהר"ר יהודא ליב נ"י מד"א במארימפאלי וכבוד א"ז המנוח הגאון החריף אמתי מהור"ר מנחם נחום בהגאון המקובל מהור"ר דוד זצוק"ל וכבוד חותני מורי ה"ה הרב הגאון הצדיק מהור"ר שמעון אב"ד בבירז' בהרב הגדול מהור"ר אברהם זצוק"ל ושאר גאוני משפחתינו אשר לא הזכרתי שמם, כי לא ידעתי בטוב ערך כל אחד ואחד. וזכות בני יחידי הגאון האברך מפורסם לתפארת וכו' מהור"ר מנחם נחום נתן זצוק"ל. יעמדו לי שאוכל להוציא לאור על פני תבל גם את הספר צפנת פענח אשר עמדי בכתובים אשר הוזכרו בו שבחי בני הגאו זצוק"ל בפרטות ומבואר בו מספד מר על בני הצעיר הנ"ל ושארי דרושים נחמדים במלים דאגדתא כן יזכני ה׳ להוציא לאור ספר לקוטי שושנים אשר אתי בכתובים גם ספרי אפיקי יהודא אשר בו נכלל קצורי דינים לקוחים מגמרא וראשונים ויש בו חידושי תורה של בני הגאון המנוח ז"ל, גם יזכני ה׳ להוציא על פני תבל את החיבור מכתב יד אחי הגאון הגדול כו' כו׳ מהור"ר משה שלמה זצוק"ל שהניח אחריו ברכה למזכרת עולמים תשובות לשואליו בדבר הלכה שמונח תחת ידי אחי הרב הגדול וכו' מוהר"ר יעקב ישכר בער נ"י:

♦♦♦

ומחזיקנא טיבותא לידידי אנשי עיר בירז המעטירה ואגפיה אשר אנכי יושב בקרבם באוהלם אוהל של תורה ומזונותי בכבוד מהם נתונה, ועוד בכסף מלא חפנים החזיקו בידי, למען הפיץ מעינותי על פני תבל, למלאות חפצי לעשות שם ושארית לזכר נשמת בני יחידי הגאון ז"ל זכותו יחופף עליהם. ואני בברכה אברכם ואמינא לפעלא טבא יישר חילם ויאריכו ימים ושנים המה וצאצאיהם יבלו ימיהם בטוב ובנעימות כברכת מוקירם ומכבדם:


·
מעבר לתחילת הדף

המחבר