בכורי יעקב/אורח חיים/תרכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
בכורי יעקב
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בכורי יעקב TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרכה

הלכות סוכה
תרכ"ה

א

(א) שבעת ימים. ישמחו הישרים ויגילו האשורים אף דלי נחלת ישראל בחג הקדוש הזה הנקרא יום שמחתנו ושמחתו מכופלת ויזהרו מאוד לקיים מצות סוכה שמספר שמה צ"א כמספר שני שמות הקדושים[1] שכוללם אמן[2] וקדושתה מכופלת והמקיימה כהלכתה יכפלו שכרו מן השמים[3]:

ב

(ב) הם ענני כבוד. הטור והמחבר נקטו כמ"ד ענני כבוד היו, ולכאורה קשה הא בסוכה דף י"א (ע"ב) פליגי בזה רבי אליעזר ורבי עקיבא, דלרבי אליעזר ענני כבוד היו ולרבי עקיבא סוכות ממש עשו להם, וא"כ איך שבקי לר"ע ופסקו כרבי אליעזר דשמותי הוא ועוד דהלכה כר"ע מחבירו. גם רש"י בחומש פ' אמור (ויקרא כג מג) כתב דענני כבוד היו ושם כבר הקשה עליו הרא"ם ג"כ למה כתה כרבי אליעזר ומה שתירץ משום דלשון הושבתי משמע כרבי אליעזר דענני כבוד היו דלר"ע הל"ל ישבו כיון שמעצמם ישבו, אין זה מספיק להכריע מלשון הכתוב בין התנאים.

ונלע"ד ששם (דף ב.) יליף רבה שסוכה למעלה מכ' פסולה מקרא דלמען ידעו דורותיכם וקאמרינן שם (ב:) דכולהו כרבה לא אמרי האי ידיעה לדורות הוא דכתיב ופי' רש"י שם (ד"ה ההוא) שידעו הדורות הבאים היקף ענני כבוד שנעשה לאבות. ויש להבין במה פליגי דהא רבה ודאי ג"כ מפרש הקרא אלדורות ג"כ כמו שכתב רש"י שם דמכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אבל י"ל דבהא גופא פליגי דרבה ס"ל כר"ע ורצה לאוקמיה מתניתן כוותיה וכיון דלר"ע לשון הושבתי קשה לכן קאמר דמזה דרשינן שצריך לידע שיושב בסוכה לשמי ולכך כתיב לשון הושבתי דזה רצה הכתוב לרמוז לנו בזה אף שעיקר הפסוק ודאי ידיעה לדורות אתי להורות אבל שאר אמוראי סברי כר"א ולכן קאמרי שאין לדייק מלשון הושבתי מידי דהאי ידיעה לדורות הוא שידעו הדורות שאני הקפתי ענני כבוד לאבות, ולכן פי' רש"י ז"ל שם כרבי אליעזר.

והשתא כיון דאמוראי ע"כ פסקו כר"א לכן גם רש"י והטור נקטי כן שהרי לא פסקינן כרבה דלרבה היכי שהדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים כשרה והפוסקים לא חלקו בכך, הרי שלא פסקו כרבה וע"כ דרשו לשון הושבתי כשאר אמוראי וכר"א לכן פסקו כוותיה. ובחידושי לסוכה כתבתי עוד מזה א"ע מצאתי ברוקח שהיפך שלר"א סוכות ממש היו ולר"ע ענני כבוד וא"כ י"ל שגם רש"י והטור היו גורסים כן[4]:

ג

(ג) לבל יכם. ויכוון בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים (מ"א). בפרי מגדים כתב שצריך לכוון ג"כ שהקיפם בענני כבוד. וכתב עוד שכוונות אילו אינם רק לכתחלה אבל בדיעבד יצא כשלא כוון רק לצאת דמצוה צריכה כוונה לצאת דוקא כדפסקינן באורח חיים (סי' ס'). ולענ"ד אין זה ראי' דזה דוקא בשאר מצות שלא צותה התורה כוונה פרטית בהם אבל בסוכה שציווי הכתוב הוא שיכוון כן מלמען ידעו כמש"כ הב"ח י"ל דאפילו בדיעבד לא יצא וכדאמרינן כל שלא אמר ג' דברים אילו בפסח לא יצא ידי חובתו ולכן אם אכל בלילה ראשונה בסוכה בלא כוונה זו יש להחמיר לאכול שוב כזית בכוונה ועכ"פ יזהר כל א' ללמד ולספר לבניו ולבני ביתו בלילה ראשונה כוונת מצות סוכה כמו שצריך ללמד להם טעם המצות בליל פסח (ואף דלשיטת הר"ן גם בפסח יצא בדיעבד אם לא פירש טעם פסח מצה ומרור היינו משום דס"ל דלא יצא דשם הוא מדרבנן דוקא אבל בסוכה דכתיב למען ידעו א"כ דאורייתא הוא י"ל דגם להר"ן לא יצא ולשיטת התוס' אפילו בפסח לא יצא בדיעבד. ובחידושי הארכתי בזה):

ד

(ד) הסוכה. סוכה פטורה ממזוזה ואפילו חדר שדר בו כל השנה ובסוכות מסיר הגג והמכסה פטור ממזוזה כל ימי החג דבז' ימים דירת עראי היא ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדרו לסוכה פשיטא שפתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו ואם הולך מסוכה לחדרו שהחדר בפנים והסוכה בחוץ י"ל דהסוכה ג"כ חייבת במזוזה דהוי כבית שער לחדר (פ"מ):

ה

(ה) לאחר יום כפור. בפרי מגדים מסופק בערב שבת אחר חצות אם יעשה בה מלאכה דרך קבע, וכוונתו להחמיר. ולענ"ד אין להחמיר עד שעת זמן מנחמ קטנה שהרי המגן אברהם והט"ז וא"ר פסקו בסי' רנ"א כדיעה שניי' של הש"ע דמלאכה קבוע לא אסורה רק ממנחה קטנה ואילך:



שולי הגליון


  1. הוי"ה ואדנות.
  2. עולים בגימטריה כמנין אמ"ן.
  3. בפשטות שכרה כפול לפי שקדושתה מכופלת, ועיין ירח למועדים (סוכות - שיעורים, סימן יח) שביאר באופנים נוספים שמקיים באכילה בסוכה שתי מצוות, או אכילה בסוכה ואי אכילה חוץ לסוכה, או אכילה בסוכה מלתא דמצוות אכילה ואכילה בסוכה מלתא דעשיית הסוכה קבע ודירתו ארעי שעושה זאת על ידי שעושה כל צרכיו בסוכה.
  4. וכן מבואר להדיא בדברי המזרחי שהזכיר רבינו שכתב שם: ענני כבוד. בת"כ אליבא דרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר דאמר סכות ממש היו. ופלא שלא זכר מזה רבינו.
· הבא >
מעבר לתחילת הדף