בית נתן/ברכות/כ/א
שאני הכא דכתיב:
מאי שנא קמאי:
אי משום תנוי כלהו בשני דרב יהודה בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא ואלו רב יהוד' כי הוה מטי האשה שכובשת ירק בקדירה וא"ל וכו' (עיין בסנהדרין ק"ו ע"ב ששם הגי' קרוב לגי' הכ"י וז"ל שם בשני דרב יהודה כוליה תנוי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין וכו' וכפי גי' כ"י מתורץ הקושיא שהקשה הגאון בצל"ח על רש"י מה חידוש הודיענו להראות לנו מקו' שמשנה היא בעוקצין הלא מבואר בגמרא כי הוה מטי בעוקצין וכפי גי' הכ"י מיושב וע"ש בצל"ח מה שפי' בעוקצין בדיני עוקצין וכו' עש"ב דבריו הנחמדים):
אתא מיטרא ואנן מענינן ואזלינן וצוחינן ומצערינן נפשן וכו':
חזייה לההיא אתתא:
אגלאי מילתא דגויה היא שיימוה בד' מאה זוזי אמר מתון מתון ד' מאה זוזי שוה:
רב גידל הוה אזיל ויתיב:
ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב:
בפ"י ב"פ עלי עין אל תקרי עלי עין אלא עלי עיין רבי חנינא אומר מהכא (גי' זו דא"ת עלי עין ביוד א' אלא עלי עיין בשני יודין היא גי' מחודשת ומשונה ונ"ל לפרש שהוא דומה להפ' בשמואל א' י"ח ויהי שאול עוין את דוד ופי' בו המפר' שהיה מעיין בו בעין הרע ותמיד היה מחשב ומעיין בו ליתן בו עין הרע וגם כאן הכונה כך א"ת עלי עין שניצול מעין הרע פשוט אלא עלי עיין אפילו ממי שהוא מעיין ומחשב בו תמיד ליתן בו עה"ר לא יועיל וגם מזה ינצל וכעין זה פירש בערוך ערך על הראשון פירש כל מה שמעיינין להן בעין הרע לא יזיקום וכו' וע"ש עוד שני פירושים בשם רבנו גרשום ובשם רבינו חננאל ועב"ס פתח עינים):
אף זרעו של יוסף אין ע"ה שולטת בהם מתני' נשים וכו' (ול"ג ואב"א עין שלא רצתה וכו' ועיין בספר למנצח לדוד מה שהאריך לפרש ולבאר האי ואב"א ודבריו דחוקים טובא ע"ש ועפ"י גי' כ"י נסתר בנינו בזה):