ביאור הגר"א/אורח חיים/סח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:55, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א ונכון כו'. כמ"ש בפ"א במתני' במקום כו' לקצר אינו רשאי להאריך כו'. וכ"כ הרמב"ם בפ"א ברכות אלו אין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהן ואמרינן בפ"ו כל המשנה ממטבע שטבעו כו' טור ע"ש וז"ל הרמב"ה בפ"א מה' ק"ש ברכות אלו עם שאר כל הברכות כו' ואין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהם מקום שהתקינו לחתום כו' מקום שהתקינו שלא לפתוח כו' כללו של דבר כל המשנה כו' ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע וכל שלא אמר אמת ויציב שחרית כו' אבל בפ"א מה' ברכות חזר בו וכ' ונוסח כל הברכות עזרא וב"ד תקנום ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על א' מהם ולא לגרוע ממנה וכל המשנה ממטבע כו' אינו אלא טועה וכל הברכות כולן נאמרין כו' והוא שיאמר כעין שתיקנו חכמים ואם שינה את המטבע הואיל והזכיר אזכרה ומלכות וענין הברכה אפי' בלשון חול יצא ואף שדחק בכ"מ שם לתרץ דבריו אינם נכונים והנה מ"ש שכל הברכות עזרא כו' שם ל"ג א' ומ"ש מקום שהתקינו כו' מתני' י"א א' וכמ"ש בפי' שם והברכה ארוכה הוא יוצר אור ומעריב ערבים והקצרה היא אהבת עולם ונקראת יוצר אור ארוכה ואהבת עולם קצרה מפני שכל ברכה שיש בתחילתה ברוך ובסופה ברוך נקראת ארוכה ושאינה כן נקראת קצרה וז"ל הירושלמי פ"ק על מתני' הנ"ל א"ר יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך ומפ' דה"ה להיפך שחותם ואינו פותח נקרא קצרה וזה שקראו במתני' קצרה לקצר אף שבפי' לא מפ' כן ומ"ש כללו כו' פ' כר"י שם מ' ב' אבל בה' ברכות חזר בו ופ' כר"ח דבירו' פ' כר"מ וכן בגמ' דקאמר בנימין רעי' כו' סד"א ה"מ דאמר כו' ואפי' לר' יוחנן אתיא דלא כר"י כמ"ש ור"י א"ל כו' וז"ש וכל הברכות כולן כו' ואם שינה כו' ומ"ש הואיל כו' כר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין כו' וכ"ז בדיעבד דל"פ אלא בדיעבד דר"מ נמי ל"ק אלא יצא וכן ר"ה ור"י ל"פ אלא בדיעבד וקאמר נימא ר"ה כו' ובתוספתא פ"א למה אמרו א' ארוכה וא' קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך לשוח אינו רשאי שלא לשוח שלא לשוח אינו רשאי לשוח אלו ברכות שמקצרין בהן המברך על הפירות ועל המצות ברכת הזימון וברכה אחרונה שבבהמ"ז אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות תענית וברכות של ר"ה וברכת יה"כ ר"ל של יובל שהוא שוה לר"ה מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם בור הוא אלו ברכות שאין חותמין בהן בברוך המברך על הפירות ועל המצות ברכת הזימון וברכה אחרונה שבבה"מ ר"י הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבבהמ"ז ומאריך בה אלו ברכות שפותחין בהן בברוך כל הברכות כולן פותחין בהן בברוך חוץ מן ברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך אלו ברכות ששוחין בהן כו' מ' מכאן להאריך ולקצר כפשטן שאינו רשאי להוסיף ולא לגרוע שהרי חשיב לפתוח ולחתום ועוד דקאמר אלו ברכות שמקצרין בהן אלו ברכות שאין חותמין בברוך אלמא תרתי מילי נינהו ובשניהם קאמר על הפירות ועל המצות וקא' ריה"ג היה חותם כו' ומאריך בה ר"ל דבתרתי פליג ועוד דקא' אלו ברכות שמאריכין בהן כו' אלמא מדלא חשיב אלא אלו ש"מ להאריך ממש ועוד מדקא' אלו ברכות שפותחין בברוך כו' אלמא מילתא אחריתא הוא ומ"ש בירושלמי הנ"ל מטבע ארוך כו' לא מפני זה נקרא ארוך וקצר אלא דיניהן קא מפרש דארוך פותח וחותם וקצר פותח ואינו חותם וז"ש בתוספתא הנ"ל בברכות המצות כו' שהן קצרות ואין חותמין בהן וריה"ג היה חותם כו' ומאריך דתליא זה בזה אבל לאו משום זה נקרא קצרה ולכן לא קאמר להיפך דקצרה חותם ואינו פותח דלא תליא בזה אלא בסמוכה ומ"ש במתני' אחת ארוכה כו' כפי' הרמב"ם אבל לא מטעמיה אלא דלגבי יוצר אור קרי לה קצרה ול"ק ארוכה וקצרה אלא משום סיפא מקום כו' וכמ"ש בתוספתא הנ"ל למה אמרו אחת ארוכה כו' ר"ל לא שהן ארוכות וקצרות באמת אלא משום סיפא מקום כו' שאין רשאין לשנותן ומ"מ בדיעבד יצא כנ"ל וכן ממ"ש כל שלא אמר אמת ויציב כו' וכל שלא אמר ברית ותורה כו' וכיוצא בו דוקא אלו הא שאר יצא וכן אמר בתוספתא מברכותיו כו' ל"ק אלא הרי זה בור וז"ש הרמב"ם ה"ז טיעה:

וי"א כו'. עתוס' שם ד"ה א' ארוכה כו' וד"ה מקום כו' ועהג"א שם ד"ה ופר"ת כו' והרשב"א ג"כ הקשה קושיית תוס' ממודים כו' ועוד הקשה דאמרינן פתח בדשכרא כו' פתח ביוצר אור כו' ולפי' הרי"ף שהוסיף בה ואמר שתיהן ועוד דאמרינן מנימין רעיא כו' אלא הפי' הוא כמ"ש הרמב"ם בפי' לפתוח כו' כנ"ל וכמ"ש בירושלמי הנ"ל א"ר יודן מטבע כו' וקשיא ליה התוספתא הנ"ל דקתני להאריך ולפתוח ודחק בפי' התוספתא להאריך אינו רשאי לקצר היינו שלא לפתוח או שלא לחתום ולפתוח כו' היינו שלא לעשות להיפך לחתום ולא לפתוח וכן לחתום כו' ג"כ שלא לעשות להיפך לפתוח ולא לחתום והביא ראיה מירושלמי שם שמביא התוספתא הנ"ל אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות ר"ה כו' מברכותיו כו' אלו ברכות שמקצרין בהן המברך כו' הא כל שאר ברכות אדם מאריך אמר חזקיה מן מה דתני המאריך ה"ז מגונה המקצר ה"ז משובח הדא אמרה שאין זה כלל ולי נראה דמירושלמי הזה מ' להיפך שפי' להאריך ממש ולקצר ממש אלא שאמר שבשאר כל הברכות שלא נא' בהן לא ארוכה וקצרה רשאי להאריך ולקצר אלא שהמאריך ה"ז מגונה כו' ולא כדקס"ד שהשאר הן ארוכות וז"ש שאין זה כלל שאמר אלו שמקצרין דל"ד אלו אלא שבאלו אינו רשאי להאריך ועוד אמר שם תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך א"ר יוסי של"ת הואיל והוא מעין י"ח לא יאריך בה לפום כן צריך מימר צריך להאריך בגואל ישראל בתענית אלמא פי' מאריך ממש וגם פי' תוס' ל"נ דבתוספתא הנ"ל אמרו למה אמרו אחת כו' כנ"ל וכן נראה שהרמב"ם בחיבורו חזר בו ממ"ש בפי' ופי' להאריך ולקצר ממש וז"ש להוסיף או לגרוע ומ"ש לפתוח כו' הוא ע"פ התוספתא הנ"ל וחשיב הג' דברים כמו בתוספתא וכל הקושיות הנ"ל לא קשה דשם הכל בדיעבד וכמש"ל ומה שהקשו ממ"ש מודים כו' ל"ק שאחת ארוכה קאי על יוצר אור כפי' הרמב"ם ונראה שיש לסמוך ע"ז הירושלמי שלא אמרו אלא ה"ז מגונה ודוקא בחנם אבל מעין היום ש"ד וכמ"ש בפ"ק דמס' ע"ז ח' א' שואל אדם כו' אם בא כו' ואמרינן בספ"ה דברכות כלום מאריך כו' ומ"מ המקצר ה"ז משובח כמ"ש בירושלמי הנ"ל וז"ש וי"א כו' והמיקל כו' כ"ש באהבה רבה שהמתני' קרא לה קצרה וכן בתפלת י"ח דקאמר בירושלמי הנ"ל של"ת הואיל והוא מעין י"ח כו' מ' דאין להאריך בהם אלא מ"ש במתני' וכן ממ"ש במס' ע"ג שם אבל אם בא כו' מ' שבאמצע אף בש"ת לא יאריך ועתוס' שם שתי' דקרובץ שאני דצורך ציבור הוא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.