בבלי/ברכות/מה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:44, 21 ביולי 2022 מאת עכ"פ (שיחה | תרומות) (מדק"ס)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
שער הלקוטות מהג"מ ישכר בער
רש"ש
בית נתן

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png ב

דניחא להו דמקבע להו בחובה (מעיקרא[1]) ת"ש נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנים לעצמן נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין (והא נשים אפילו מאה[2]) והא מאה[3] נשי כתרי גברי דמיין וקתני נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן[4] שאני התם דאיכא דעות א"ה אימא סיפא נשים ועבדים[5] אם רצו לזמן אין מזמנין אמאי לא והא איכא דעות שאני התם משום פריצותא תסתיים דרב דאמר אם רצו לזמן אין מזמנין דאמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנין עליו טעמא דקוראין לו הא לא קוראין לו לא שאני התם דאקבעו להו בחובה מעיקרא אלא תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אם רצו לזמן אין מזמנין דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שנים שאכלו כאחת אחד מהן[6] יוצא בברכת חבירו והוינן בה מאי קא משמע לן תנינא שמע ולא ענה יצא ואמר רבי זירא לומר שאין ברכת הזימון ביניהם תסתיים א"ל רבא בר רב הונא[7] לרב הונא והא רבנן דאתו ממערבא אמרי אם רצו לזמן מזמנין מאי לאו דשמיע להו מר' יוחנן לא דשמיע להו מרב מקמי דנחית[8] לבבל: גופא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנין עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני אמר מר זוטרא ולא אמרן אלא בשלשה אבל בעשרה עד דנייתי[9] מתקיף לה רב אשי אדרבה איפכא מסתברא תשעה [10]נראין כעשרה שנים אין נראין כשלשה והלכתא כמר זוטרא מ"ט כיון דבעי לאדכורי שם שמים בציר מעשרה לאו אורח ארעא אמר אביי נקיטינן שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק במה דברים אמורים כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא: אמר רבא הא מילתא אמריתא אנא ואיתמרה משמיה דרבי זירא כוותי שלשה שאכלו כאחת אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד ולא והא רב פפא אפסיק ליה לאבא מר בריה איהו וחד שאני רב פפא דלפנים משורת הדין הוא דעבד יהודה[11] בר מרימר ומר בר רב אשי ורב אחא מדפתי כרכי ריפתא בהדי הדדי לא הוה בהו חד דהוה מופלג מחבריה לברוכי להו (יתבי וקא מיבעיא להו) הא דתנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן הני מילי היכא דאיכא אדם גדול אבל היכא דכי הדדי נינהו חלוק ברכות[12] עדיף בריך איניש [13]לנפשיה אתו לקמיה דמרימר אמר להו ידי ברכה יצאתם ידי זימון לא יצאתם וכי תימרו ניהדר ונזמן אין זימון למפרע בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם רב זביד אמר ברוך ומבורך רב פפא אמר עונה אמן ולא פליגי הא דאשכחינהו דקא אמרי נברך והא דאשכחינהו דקא אמרי ברוך אשכחינהו דקא אמרי נברך אומר ברוך ומבורך אשכחינהו דקא אמרי ברוך עונה אמן תני חדא העונה אמן אחר[14] ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה לא קשיא הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות אביי עני ליה בקלא כי היכי דלשמעו פועלים וליקומו דהטוב והמטיב לאו דאורייתא רב אשי עני ליה בלחישא כי היכי דלא נזלזלו בהטוב[15] והמטיב




שולי הגליון


  1. בכי"מ ליתא וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' וברש"י ובאמת אין לו הבנה ובא כאן בט"ס מהא דאמר בסמוך דאיקבעו להו בחובה מעיקרא (דק"ס).
  2. ליתא בכי"מ וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובאו"ז שם וכבר נתקשו בזה המפרשים.
    ובד' שונצינו כתובים אלו התיבות בסוף העמוד מקום שמציין בו האיך הוא מתחיל בריש העמוד הבא אחריו ובריש העמוד מתחיל והא מאה נשי כתרי כו' והנה בדפוס הזה מציינין למטה בכמה תיבות ולפעמים עד עשרה וחוזרין עליהם בעמוד הבא וכמה פעמים יש שינוי ביניהם כגון לעיל כ"ט א' ה"נ שבע תקון (ובדפוס הזה אינם נרשמן הדפין ואינם כשלנו ובתיבות אלו מסיים שם הדף) כתוב בסוף ע"ב שבע תקון ובעמוד א' מתחיל שב תקון וכן בד' נ"ו א' וטחנו בך מציין בסוף העמוד וטחני לך ובריש העמוד מתחיל וטחני בך וכן כאן הכל אחד הוא וד' ווינציא הדפיסה את שניהם באמצע העמוד בטעות. ואולי דשתי נוסחאות הן דנר' דרש"י והשט"מ גרסי והא נשים דאפי' מאה כתרי כו' וברש"י ד' שונצינו הגי' אפי' ולא דאפי' והתו' ותו' ר"י ותו' הרא"ש גרסי והא מאה נשי כתרי כו' (דק"ס).
  3. והא נשים אפי' מאה (והא מאה). תיבות אלו מוקפות (הגהות הגר"א).
  4. בכי"מ "ועבדים מזמנין לעצמן" ליתא וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובאו"ז שם ובשט"מ ובאמת אינו שייך כאן (דק"ס).
  5. בכי"מ נוסף וקטנים, וכ"ה בכ"י פ' וכ"ה באו"ז שם וכ"ה נכון כדמשני משום פריצותא (דק"ס).
  6. בכי"מ ליתא, ובאמת הוא מיותר וכן ליתא באו"ז שם (דק"ס).
  7. בכי"מ א"ל רבה לר' הונא, ולא נמצא עוד רבא בר רב הונא ואולי צ"ל רבה ב"ר הונא (דק"ס).
  8. בכי"מ דניתי, וגי' הדפוס עדיף וכן הלשון בסנהדרין ה' א' כי הוה נחית רב לבבל (דק"ס).
  9. עי' מש"כ הרא"ה בגירסת הגמ' (ציין אליו בעל דק"ס).
  10. נראין כעשרה. נ"ב ע"ל סוף דף מ"ז (הגהות הב"ח).
  11. בכי"מ אפסיק הוא ואחרינא לאבא בריה דר' יהודה שאני ר' פפא דמילתא יתירתא הוא דעביד לגבי' מר ברי' דר' יהודה ומר בר מרימר, וכ"ה הגי' באו"ז שם רק דשם הגי' לאבא מר בריה דרבי אבהו ובסמוך לגביה אבא מר בריה דר' אבהו מר בר מרימר כו'. ונר' דשניהם ט"ס דלא מצאנום עוד בש"ס ותו דהוו קדמו וקשישו מיניה דרב פפא. "ומר" בר מרימר צ"ל מר כמו באו"ז ואף שנוכל לפרש דארבעה הוו מר ברי' דר' יהודה ומר בר כו' אין זה מסתבר. ובב"נ הגי' שאני רב פפא דלאחשובי לבריה הוא דעביד יהודה מר בר מרימר כו'. וכ"ה בבה"ג ונ"ל דכן הוא נכון דיהודה בר מרימר לאו היינו יהודה מר בר מרימר והראשון היה גדול אפי' מרב פפא כדאמר בכתובות נ"ג א' ומכ"ש לגבי מר בר רב אשי ולא הוה אמר עליה לא הוה בהו חד דהוה מופלג כו' (דק"ס).
  12. בכי"מ חלוק מצוה עדיף, ובכ"י פ' חלוק ברכה עדיף ונוסח הדפוס עדיף (דק"ס).
  13. בריך איניש איניש לנפשיה (הגהות הב"ח).
  14. אחר כל ברכותיו (הגהות הב"ח).
  15. דלא לזלזלו רבנן בהטוב (הגהות הב"ח).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף