בבלי/ברכות/טו/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף | |||
|
תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע צל"ח פתח עינים רש"ש בית נתן בן יהוידע שיח השדה מראי מקומות |
יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש
ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה א"ר
חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו
ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו
הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן
דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך
ה' א"ל רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב
ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי] א"ל
רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא
ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו
מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית א"ל שפיר
קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל
מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן
דמהדר אמיא בעידן[1] צלותא והני מילי לק"ש
אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ
לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר
[ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל
חוזר:
מתני' הקורא את שמע ולא השמיע
לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא קרא ולא
דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה
אומר לא יצא הקורא למפרע לא יצא קרא
וטעה יחזור למקום שטעה:
גמ' מאי טעמא
דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך
מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל
לשון שאתה שומע ור' יוסי תרתי שמע מינה.
תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא
יתרום ואם תרם תרומתו תרומה מאן תנא
חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה
לא אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא
את שמע ולא השמיע לאזנו יצא[2] דברי רבי
יהודה ר' יוסי אומר לא יצא עד כאן לא קאמר
ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל
תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא
בברכה תליא מילתא וממאי דר' יוסי היא
דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד
אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד
אין לכתחלה לא אמרי האי דקתני הקורא
להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא
דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא במאי
אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך
אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך יצא מני לא ר'
יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר
לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין
לכתחלה לא אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר
ואינו שומע תורם לכתחלה מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר
דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא אלא לעולם רבי
יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה
אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך
אחר כונת הלב הן הן הדברים השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה
ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה. תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש
שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא
את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא [3]ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא
עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא לגבי ק"ש דאורייתא. השאגת אריה (סימן א) כתב שאין להוכיח מכאן שהלכה כדעת רבי אלעזר (לקמן כא.) שק"ש דאורייתא, ולא כדעת שמואל שם. כי אף שמואל מודה שעיקר חיוב הקריאה הוא מדאורייתא, רק סבירא ליה שמדאורייתא סגי בקריאת איזה פרשה מהתורה וחיוב קריאת פרשת שמע דווקא היא מדרבנן.