בבלי/ברכות/ז/א
א"ר יוחנן משום ר' יוסי[1] מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן[2] שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה[3] אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי[4] להקטיר קטורת לפני ולפנים[5] וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו[6] יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו[7] וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך[8]: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב[9] פני ילכו והנחותי לך אמר לו הקב"ה למשה המתן לי[10] עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא[11] אין דתניא[12] ואל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה[13] בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה ויודע דעת עליון השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע[14] אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דאמר להו נביא לישראל עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'[15] מאי למען דעת צדקות ה' א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה[16] לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי[17] לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקא"ל בלעם לבלק מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' מלמד שכל אותן הימים לא זעם[18]. וכמה זעמו רגע וכמה רגע א"ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח[19] שנא' כי רגע באפו חיים ברצונו ואב"א מהכא חבי כמעט רגע עד יעבור זעם[20] ואימת רתח אמר אביי[21] בהנך תלת[22] שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא[23] כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי[24]. ההוא צדוקי[25] דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה[26] סבר כי מטא[27] ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב[28] תנא משמיה דר' מאיר[29] בשעה שהחמה זורחת וכל[30] מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה[31] מיד כועס הקב"ה[32]: וא"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר הלוא בלכתך עמנו[33] בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים[34] ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה[35] ונתן לו שנא' הודיעני נא את דרכיך אמר לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע: אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני[36] והא כתיב פקד עון אבות על בנים וכתיב ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור [37]רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר שתים נתנו[38] לו ואחת לא נתנו לו שנא' וחנתי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אע"פ שאינו הגון ויאמר לא תוכל לראות את פני תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש בשכר[39] ויסתר משה פניו[40] זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו[41] בשכר מהביט זכה לותמונת ה' יביט: והסירתי את כפי וראית את אחרי אמר רב חנא[42] בר ביזנא[43] א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי[44] כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר[45] בו מנא לן ממשה רבינו שנא' הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום[46] אע"ג דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפ"ה אוקמה בזרעיה שנא' בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו' ותני רב יוסף[47] למעלה מששים רבוא[48] אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו:
- ↑ משום ר' יוסי בן זמרא מנין (הגהות הב"ח). באה"ת הגי' בכולן משום ר' יוסי בן זמרא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בבית תפלתם לא נאמר אלא בבית תפלתי מלמד, וכ"ה בע"י ובאה"ת ובילקוט ישעיה נ"ה ובאו"ז הל' ק"ש סי' ח (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמר מר זוטרא ["בר טוביה משמיה דרב"] אמר רב, וגי' הדפוס הוא הנכון ומצינו לקמן מ"ג ב' הרבה מימרות ממנו (דק"ס).
- ↑ בכי"מ נכנסתי לבית קדשי הקדשים להקטיר כו', והוא כפל ומיותר (דק"ס).
- ↑ בבית נתן הגי' פעם אחת הייתי מעלה עולה ע"ג המזבח. וגי' הדפוס עדיפא וכן אמרו ביומא ל"ט ב' בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד וכתבו שם בתו' ישנים וכן כתבו בתו' בשלהי מנחות משם הירושלמי ששכינה היתה (דק"ס).
במקום "נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים" גורסים רבים: "נכנסתי לבית קדש/קדשי הקדשים להקטיר קטורת" (כת"י מינכן 95; פאריז 671; קטע מן הגניזה באוקספורד; רבינו חננאל, מובא בערכי תנאים ואמוראים ערך ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול; רבינו נסים בספר המפתח ברכות נז ע"ב; מגילת סתרים, בתוך: תורתן של גאונים, ז, עמ' 858; ספר רושיינא פרשת ואתחנן עמ' ק; תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם באגרות קנאות עמ' 19).
ובמקום "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי...", יש גורסים: "פעם אחת הייתי מעלה עולה על גבי המזבח וראיתי..." (כת"י אוקספורד 366 [מובא בבית נתן]; קטע מן הגניזה בבהמ"ל 10–1/147 ENA ;מנורת המאור לר' ישראל אלנקאוה, חלק ד עמ' 575). בזה יש להבין את דברי הרשב"ץ במגן אבות על אבות פ"א מט"ז: ועל זה האחרון אמר שמואל הקטן בסנהדרין פרק א', ישמעאל ושמעון לחרבה, והוא ר' ישמעאל בן אלישע שהיה כהן גדול ומשמש על גבי מזבח, כמו שנזכר בראשון מברכות. ולפי"ז מתורצת קושיית הראשונים ביומא איך ראה שם מלאך הלא וכל אדם לא יהיה בבואו לכפר בקודש עד צאתו, ואפילו אלו שנאמר בהם ופניהם פני אדם. והשתא מבואר שהיה בחוץ ודוק (מתוך פורום אוצר החכמה עיי"ש עוד). - ↑ אמרתי לפניו רבש"ע יהי רצון, וכ"ה בע"י והיא הגי' האמיתית דכן הלשון בכל הש"ס אצל הקב"ה אמרו לפניו ותמצא אחדים שיצאו מן הכלל וט"ס בכולם וכתובים כהוגן בכ"י (דק"ס).
- ↑ ראשו וקמ"ל נ"ב ס"א מאי קמ"ל (הגהות הב"ח). ראה הע' בסמוך.
- ↑ ונענע לי ראשו מאי קמ"ל ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך אמ"ר אלעזר אמ"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטי' ונתקיימה בהן ברכתן ואלו הן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה היבוסי דכתיב ויאמר ארונה אל המלך (הגי' בספרי' ה' אלהיך) ה' ירצך, דניאל דברכיה דריוש מלכא דכתי' אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך אר"י משום ר"י (מניין) וכו' (ועיין בע"י) (בית נתן). בכי"מ מאי קמ"ל הא קמ"ל לעולם אל תהי ברכת הדיוט קל בעיניך ["דאמר ר' אלעזר א"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה שנא' ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך ודניאל דברכיה דריוש שנא' אלהא די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבנך"]. וכ"ה מאי קמ"ל כו' בב"נ ובע"י ובאה"ת ובאו"ז הל' ק"ש סי' ח'. וגי' הדפוס נראית יותר דקאי על הקב"ה דקמ"ל בנענועו ראשו ולא על ר"י דקמ"ל במה שסיפר לנו. וכן מצאתי אח"כ בע"י הראשון ובד' ווינציא ש"ו (ובדפוסים האחרונים השמיטוהו) בהכותב שהקשה דטובא קמ"ל ר' ישמעאל שהקב"ה קבל ברכתו וכתב שמצא בספר אחד הגי' והא קמ"ל וקלסו. וכ"ה דאמר ר"א כו' בב"נ ובע"י ובאה"ת ובכולם הגי' אמר ר' אלעזר וכ"ה נכון (דק"ס) וכולם עדי נוסח ספרדיים (פורום אוצה"ח).
- ↑ יוחנן משום ר"י מאי דכתיב ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמר לו וכו' (בגרסית' כתוב כאן מנין שאין מרצין ולק' בד' זה (ע"כ) [ע"ב] אמרה ר"י גופיה משום רשב"י וחידוש על הגאון ר"י פיק שלא הרגיש בזה עיין בס' פתח עינים לחיד"א וגי' הכ"י נכון) (בית נתן). בכי"מ במקום מנין כו' הגי' מאי דכתיב ויאמר פני ילכו, וכ"ה בב"נ ובאה"ת [וכ"ה מ"ד פני כו' באוצר הכבוד] והיא הגי' האמיתית דלקמן בע"ב אמרה ר"י משמיה דרשב"י וכבר הקשה זאת בס' קהלת יעקב. ובילקוט פ' תשא רמז שצ"ה הגי' כבכ"י אך אחר תיבות פנים של זעם ואניח לך הוסיף מכאן שאין מרצין כו' ופשוט הוא דבעל הילקוט סדרו כאן מהא דלקמן (דק"ס). עי' צל"ח, ובש"ס כת"י מינכן 95 הגי' בגמ' (בע"א) היא: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה... ועל הגליון יש הגהה: מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מניין שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא. וכעי"ז גי' כל הכ"י. וע"ע מש"כ בדקדוקי סופרים (מתוך פורום אוצה"ח).
- ↑ בכי"מ ליתא, וכן ליתא באה"ת (דק"ס).
- ↑ באה"ת הגי' ומי רתח קוב"ה (דק"ס).
- ↑ בכי"מ דכתיב ואל כו', וט"ס וכן אמרו בע"ז ד' א' ת"ר ואל זועם כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ["תנא"] אחד מחמשת רבוא וששת (ובגליון ["ושמנת"]) אלפים ושמנה מאות ושמנים ["ושמנה"]. תנא, לפי הגי' דכתיב ואל זועם יכולין לקיים הגי' כאן תנא אבל באמת הוא טעות גם כאן והכל ברייתא אחת היא. והגי' וששת אלפים כ"ה גם בב"נ ובכ"י בע"ז. ובב"נ ליתא תיבות "ושמנים ושמנה". ובאה"ת הגי' אחד מחמשה אלפים ושמנה מאות ושמנים בשעה ועי' בהגהות הגרי"ב (דק"ס). וכמה רגע חלק אחד מחמשת רבוא וששת אלפים ושמנה מאות ושמונים ושמונה בשעה כצ"ל, שהמספר הוא 56,888, וכך הוא הנוסח לפי הבבלי ברוב ככל הכתבי יד כאן ובמסכת ע"ז (רינת אהרן, עיי"ש עוד).
- ↑ בבית נתן דעת עליון הוה ידע דא"ל מ"ט לא רכבת אסוסיא א"ל ברטיבא שדי ליה מיד אמרה ליה הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי אקראי בעלמא מעודך עד היום הזה ולא עוד אלא שהיית עושה עמי מעשה אישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ותהי לו סוכנת אלא מלמד כו'. וכ"ה בע"ז ובע"י ובאה"ת ובכולם הגי' הלא אנכי אתונך א"ל לטעינא בעלמא א"ל אשר רכבת כו'. ובאה"ת הגי' כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם בא אל הסוכן הזה. ועי' בסנהדרין כ"ו ב' שבנא בעל הנאה היה אעפ"כ נר' שגי' מוטעת היא ובאה"ת כתוב זה הענין גם בסנהדרין ק"ה ושם הגי' כלפנינו בדפוס (דק"ס). כ"ה בגמ' סנהדרין דף ק"ה ומרש"י מבואר דל"ג לה. ונמצא רק במקורות הספרדיים (מפורום אוצה"ח).
- ↑ בכי"מ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגלגל למען דעת צדקת ה', וכ"ה בסנהדרין ק"ה ובע"ז שם ובע"י (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמר לו הקב"ה לנביא לך אמור להם לישראל, ובאה"ת הגי' א"ל משה לישראל דעו כמה צדקות עשה הקב"ה עמכם שלא כעס בימי בלעם שאלמלא היה כועס בימי בלעם. וצ"ל א"ל נביא לישראל (דק"ס).
- ↑ בכי"מ שאלמלא כעסתי בימי בלעם הרשע, וכ"ה בסנהדרין שם ובע"י. ואצל השני פעמים כעסתי נגרר תיבה אחת ונר' שהיה כתוב עליכם כמו שהוא בע"ז ובילקוט מיכה ו' אבל באמת טעות הוא שבכל יום הוא כועס סתס ובאותן הימים לא זעם כלל. וכ"ה "שאלמלא" בכל הדפוסים הישנים ועי' תוס' מגילה כ"א א' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ תנא כל אותן הימים לא זעם ה', וכ"ה באה"ת וכ"ה בסנהדרין על הגליון. וט"ס בכולן. ובכל הדפוסים הישנים הגי' מלמד שאותן הימים (דק"ס).
- ↑ בבית נתן ליתא "מנלן דרגע רתח" וכן ליתא באה"ת ועי' בתו' הרא"ש וכן מצאתי בתו' ר"י כ"י שהקשה על גי' זו ועי' תו' ע"ז שם (דק"ס).
- ↑ באה"ת ליתא מן חיים כו' עד עד יעבור זעם ואולי קצר את המאמר ושם בסנהדרין איתא (דק"ס).
- ↑ בבית נתן ליתא "אמר אביי" וכן ליתא לפנינו בע"ז (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בתלת שעי קמייתא, וכ"ה בב"נ וברש"י וכ"ה בסנהדרין ובע"ז. ובאה"ת הגי' בתחלת שעי כו' וט"ס (דק"ס).
- ↑ בבית נתן ליתא "וקאי אחד כרעא" וכן ליתא לפנינו בסנהדרין ובע"ז (דק"ס).
- ↑ בכי"מ כל שעתא נמי מחוורא כל שעתא פיישי בה סורייקי סומקי בההיא שעתא לא פיישי בה שורייקי, וגי' ישרה היא מאוד. ותיבת מחוורא איתא גם בב"נ ובסנהדרין ובע"ז. ובאה"ת ליתא מן וקאי כו' עד לית ביה שורייקי סומקי ואולי קצרו ובסנהדרין איתא שם (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ההוא מינא, וכ"ה בב"נ וכ"ה בכל הדפוסים הישנים (לבד מן ד' בסיליאה) בגמ' ובע"י ועי' תוס' ובענינים כאלה אין לסמוך כלל על ספרי הדפוס כי נשתנו מהצענזור (דק"ס).
- ↑ באה"ת הגי' ריב"ל הוה ליה דינא בהדיה ההוא מינאה נקט תרנגולא בכנפיה סבר כו', וגי' זו אינה נראית דמשום דהו"ל דינא בהדיה מילט קלייט ליה ובסנהדרין שם הגי' כבדפוס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בקראי טובא בעא למלטייה אזל אנקט תרנגולא ואסר כרעיה לפורייה ויתיב קמיה אמר כי מטיא, ובבית נתן בקראי טובא שקל תרנגולא ועיין כי מטא ההיא שעתא נמנם והשאר ליתא. ובילקוט תהילים ז' הגי' קרובה לגי' הכ"י (דק"ס).
- ↑ בכי"מ הכי שנא' גם ענוש לצדיק לא טוב ואפי' במינאי מ"ט ורחמיו על כל מעשיו, וכ"ה שנא' גם כו' במינאי בב"נ ובאה"ת ובסנהדרין שם וכ"ה בילקוט משלי י"ח ושם הגי' גם מ"ט ורחמיו כו' (דק"ס).
- ↑ בב"נ הגי' תנא משמיה דריב"ל וט"ס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בשעה שכל מלכי מזרח, וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובילקוט חהלים ז' ובע"ז (ועי' שם בתוס' ד"ה בתלת) (דק"ס).
- ↑ באה"ת הגי' ומשתחוים לחמה כשזורחת (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ליתא, ובאמת הוא מיותר וכן ליתא בב"נ ובילקוט ובסנהדרין ובע"ז (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ילך נא ה' בקרבנו, וגי' הדפוס עדיף דלמה לי' לאתויי מקרא המאוחר (דק"ס). אלא די"ל דמקרא זה מבואר יותר.
- ↑ [בדפו"י שכינה "רק על ישראל"] בכי"מ שכינה על אומות העולם, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים (לבד מד' בסיליאה) ובע"י ובב"נ ובאה"ת ונשתנה מן הצענוור (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בקש להודיע את דרכיו, וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובשער הגמול להרמב"ן ובמנוה"מ בהקדמת הנר הראשון (דק"ס).
- ↑ בכ"י פאריז במקום אמר מר צדיק כו' בן רשע איני הגי' ולא יהא צדיק בן רשע כרשע בן צדיק והא כתיב איש בחטאו יומתו ומקשינן ומרמינן קראי אהדדי והא כתיב ואף בעונות אבותם אתם ימקו לא (ואולי הוא ר"ת לישנא אחרינא) והא כתיב פוקד כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ נוסף רשע ורע לו רשע גמור, והוא כפול בט"ס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ כאן ובסמוך נתן, וכ"ה נכון כמו שאמר לעיל ונתן לו (דק"ס).
- ↑ באה"ת הגי' ופליגא דר' מאיר דאר"מ א"ר יוחנן בזכות שלשה זכה לשלשה בזכות ויסתר כו' . וגי' מוטעת היא ובא הטעות מהא דבסמוך ופליגא דר"מ (דק"ס).
- ↑ בכי"מ "משה פניו" ליתא (דק"ס).
- ↑ במדרש חופת אליהו פרק השלשה (אות כ"ט) איתא זכה ומדוע לא יראתם, ועיין (חומת אש).
- ↑ בכי"מ א"ר חנינא בר ביזנא, ונר' שהוא ט"ס שלא נמצא עוד בש"ס. ובאה"ת הגי' רב הונא בר ביזנא [וכ"ה באה"כ] ושם ליתא "ר"ש חסידא" (דק"ס).
- ↑ בכ"י פאריז א"ר הונא ברבי זנא, וט"ס (דק"ס).
- ↑ בבית נתן הגי' א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אינו חוזר בו, וכ"ה באה"ת (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ואשמידם ואעשה אותך לגוי גדול ועצום, וט"ס. ובכל הדפוסים הישנים כתוב הרף ממני וגו' והשאר ליתא והמהרש"ל הוא שהוסיפו (דק"ס).
- ↑ בכי"מ הראש ולא היו לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה מאי למעלה תני רב יוסף שרבו למעלה. ובב"נ הגי' תנא משמיה דר' אליעזר (דק"ס).
- ↑ באה"ת הגי' א"ר יוחנן אתיא רביה כו'. וט"ס (דק"ס). במדרש הגדול שמות ל"ב י' מצאתי גירסא מחודשת וז"ל ובני רחביה רבו למעלה מאי רבו למעלה תני רב יוסף למעלה מששים רבוא ור' יוחנן אמר אתיא רבו רבו כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ע"כ היינו שלרב יוסף נלמד מלמעלה לחודיה שהכוונה למעלה מס' רבוא (וכן מובא שם בפסוק שאחר זה מדרש, אמר ר' יוסי הוא הלוה להקב"ה על ששים רבוא שביקש עליהן רחמים ונתן לו הקב"ה יתר מששים רבוא שנאמר ובני רחביה רבו למעלה מאי למעלה למעלה מששים רבוא לקיים מה שנאמר וגמולו ישלם לו ע"כ, הרי שדורש תיבת למעלה לחוד). ואפשר לפרש דמשום שסתם למעלה ממה, מסתמא כוונתו למנין גדול מפורסם והיינו ס' רבוא של יוצאי מצרים ודו"ק (חומת אש).