באר הגולה/חושן משפט/קמט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לשון הרמב"ם פ"ג מהלכות טוען דין ג' ומפורשים במשנה פ' חזקת דף מ"ב ע"א:
(ב) והיינו כשאין בה דין חלוקה וכמ"ש בסמוך ס"ב וכן כתב הטור:
(ג) הרב המגיד שם וסיים שם כי אמר הייתי שותפו ולקחתי' ממנו ואכלתיה שני חזקה נאמן ומבואר שם דאמרי' מגו בהרבה תקומות:
(ד) שם דין ח' כ' ה"ה שם בגמ' (ע"ב) באוקימתא דרבינא ומבואר בהלכות:
(ה) שם וכ' ה"ה שם במשנה ולא לבן בנכסי האב וכו' ובגמ' (דף כ"ב ע"א) רבא אמר חלקו לא והלכת' חלקו לא וכו' ופירוש חלקו נתפרדו הבן והאב שאין הבן סמוך על שלחן אביו כלל ע"כ וכן פי' הרשב"ם שם:
(ו) מבואר במ"ש לעיל וברייתא שם דף מ"ו ע"א:
(ז) מרדכי פרק השואל:
(ח) ריב"ש בסי' רנ"ב ובתשו' להרמב"ן סי' צ"ג מחס"ב:
(ט) שם ושם בטור סל"ז בשם ר"י ברצלוני:
(י) שם בשם הר"י ברצלוני:
(כ) לשון הרמב"ם שם וכ' ה"ה שם במשנה ובגמ' (דף מ"ט ע"א) ומ"ש רבינו ז"ל והרס ועשה וכו' דלא כאוקימת' דרבא שם (ד"נ ע"ב) דאמר אשת איש צריכה למחות כגון שחפר בה בורות וכו' אלא כאוקימתא בתרייתא דרב יוסף זהו שלא הביאו בהלכות ההיא דרב' וזהו דעת רבינו ז"ל ע"כ וכ"כ הב"י בשם הרא"ש וביאר טעמם וכ"כ מחס"ג בשם הריטב"א:
(ל) שם במשנה וגמ' שם דף נ"א ע"א:
(מ) לענ"ד הי' ראוי להרב רמ"א לכתוב דין זה בשם י"א דהא להרמב"ם והרי"ף. והרא"ש לא הוי חזק' כמ"ש לעיל בשמם
(נ) וכ' הב"י בשם הריב"ש סי' רכ"ב אבל באפטרופ' או מורשה דטעמא מפני שיורד ברשות אפשר שגם זה עשה ברשות ולכ"ע לא הוי חזקה מחס"ג סמ"ע בשם ד"מ:
(ס) טור ס"ה ברייתא שם [דף מ"ז ע"א] נתגרשה האשה וכו' וכדמוקי לה בגמ' שם וכדר' זירא דאמר בעל' חייב במזונותיה משום
(ע) דהיא סומכת על בעלה שיעשה מחאה כיון שהוא אוכל פירות נכסיה בחייה ועתיד ליורשה אם תמית היא תחלה [טור]:
(פ) טור ס"ז ובשם הרמ"ה.
(צ) וביאר טעמא דכיון דזבנינהו מרי' דארעא לפירי לשמעון סבר דלוי ברשותי' דשמעון קא נחית:
(ק) לשון הרמב"ם ספי"ג ממימר' דרבי יוחנן דמ"ו ע"א היכי דמי גזלן וכו' שם וכ' ה"ה יש מי שפי' כגון שיש עדים שגזלה הימנו ויש מי שפירש כגון שגזלה ויצאה מתחת ידו בב"ד ועכשיו ראינו תחת ידו וכ"כ הטור
(ר) כמימר' דרב חסדא שם:
(ש) וכ' ה"ה ☜ודע שלדברי הכל מי שהוחזק גזלן על אותה שדה יש לו חזקה בשדות אחרות ומי שהורג על עסקי ממון אין לו חזקה בשום קרקע בעולם וזה פשוט:
(ת) שם פי"ד דין ה' ממימרא דרב יהודה א"ר שם סוף ד' ל"ה:
(א) כתב ה"ה ודברים ברורים הם שאין טענת העכו"ם טענה להשביע עליה ולא מצינו בגמ' בשום מקום איזה שבועה ע"י עכו"ם וכ' הראב"ד והמרדכי והר"ן ☜דאם החזיק מ' שנה הוי חזקה מדין אריסי דפרסאי שם דף נ"ה ע"א ע"א:
(ב) ל' הטור הי"ז ושם במימרא הנזכרת:
(ג) לשון הרמב"ם ושם וכ' ה"ה ונראה מדברי רבינו שאף בזו אין הבעלים נשבעים היסת כו' וכ' שדין זה נראה ברור לפי שאין טוען זה אלא מפי העכו"ם וכו':
(ד) לשון הרמב"ם שם ד"ו וכמימרא דרב' שם דף ל"ו ע"א:
(ה) כ' ה"ה והוא כפי שטתו שאע"פ שהחזיק הוא נשבע וכתבו המפרשים “והוא הדין אם אמר ישראל לדידי יהב עכו"ם שטר' דזביני והכרתי חתימתן של עדים או שהיה בשטר מקוים והכרתי הקיום ונזהרתי בשטר שלשה שנים ואח"כ נאבד נאמן במגו ודבר ברור הוא וכן כ' הטור או הראני השטר שקנאה ממך נאמן במקויים איירי או שהכיר חתימתן כמו שכ' הסמ"ע.
(ו) טור סי"ט בשם אביו הרא"ש מידי דהוי אישראל הבא מחמת עכו"ם שנאמן לומר קניתיה ממך:
(ז) שם סכ"א בשם הרמב"ם שם בפרק י"ג דין ב':
(ח) ל' הרמב"ם שם פרה י"ד דין ז' וכ' הרב המגיד עיקר דין זה בהמפקיד [דף ל"ט ע"א וע"ב] אמר רבא ש"מ מדרב הונא וכו':
(ט) כתב הרב המגיד שכן פי' הרב ן' מיגש ז"ל:
(י) לשון הטור סכ"ד מעובדא דרבה בר שרשום בבא בתרא סוף דף ל"ב דמשמע שם בהדיא דאי לאו דנפיק עלה קלא דארעא דיתמי הוא היה נאמן לומר לקוחה היא בידי:
(כ) שם בשם ה"ר יונה בפירוש דברי הרשב"ם שם והרמב"ם בפרקי"א מהלכות טוען דין ח' ורבינו האי במה שכתבו. שהקול מבטל החזקה ולזה הסכים הרא"ש:
(ל) שם בשם הר"ר יונה בפירוש הנזכר וכן כתב ה"ה שם
(מ) ל' הרמב"ם שם בדין הנזכר וכתב ה"ה מעשה פרק חזקת רבה בר שרשום וכו' (הנזכר לעיל) ודברי רבינו בפירושו בדברי רבו אבן מיגש ז"ל וכל החולקין שהזכיר רבינו הם בדברי רבו ז"ל
(נ) פי' שיצא הקול בחיי האב קודם שהחזיק בו ג"ש כמ"ש ה"ה שם לתרץ השגת הראב"ד וכמש"ל
(ס) שם פי"ד ד"ט ממעשה הנזכר
(ע) מה שהשיגו הראב"ד שלא יועיל מגו לגבות לכתחלה בלא שבועה מידי דהוה אנשבע על המשכון כו' תירץ ה"ה שם דחילוק יש כו' שהרי דבר תורה אין נשבעין על הקרקעות ושבועת היסת אין כאן לפי שאין כאן טענת ברי הפך מדברי זה המחזיק ואין נשבעין על טענ' שמא עכ"ל וכן ראיתי בתו' שם דף לג ע"א בד"ה מיגו דאי בעי כו'
(פ) טור סכ"ח בשם ר"י ברצלוני והרב ב"י לא הביא מוצא דין זה ונלע"ד שלמדו מעובדא דבר תמוה דר' ירמיה ב"ק דף קיב ע"א וע"ב וכמ"ש הריב"ש בסי' שנז הביאו הב"י
(צ) גם זו שם בשם הר"י ברצלוני בשם י"א כיון דאפוטרופס כמו אביהם ויכול למכור קרקע של יתומי' להאכילן דינו כדין אביהם וכיון שטוען שמעון שקנה השדה מהאפוטרופס ויש לו עדים שירד באותו שדה בשעה שהיה לוי אפוטרופס והחזיק בו שלשה שנים ולא מיחה
(ק) בשם דעת ר"י ברצלוני כיון דאפוטרופס שליח הוא ובכל השלוחין יכול שולחן לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי
(ר) ל' הרמב"ם פי"ג מטוען דין ה' ממשנה שם דף מב ע"א כדמוקי לה רב יוחנן שם באריסי בתי אבות שם דף מו ע"ב וכ' הרב המגיד ופי' רבינו מבוא' דנכון
(ש) שם דין ו' מימרא דרב נחמן שם
(ת) שם ומימרא דר' יוחנן שם וכ' הרב המגיד ופירש"י ז"ל שכ"ז שאריס זה נתעסק בה לא הוי חזקה וזהו חלק לאריסין וכן עיקר
(א) בריית' שם דף מז ע"א
(ב) ל' הרמב"ם שם דין ד' וכתב הרב המגיד בריי' שם
(ג) שם דין ז' וכתב ה"ה במשנה (שם) שנינו והאפוטרופסין וכו' ואין שם בגמ' דבר מבואר אבל בהמפקיד (דל"ט ע"א) מתבאר דמינהו ב"ד אין לו חזקה ואפי' הגדיל הקטן וכ"ש מנהו האב ושאר הפרטין מתבארין כמ"ש פ' חזקת (דף נב ע"א) שהנושא והנותן בתוך הבית והיו אונו' ושטרות יוצאין על שמו עליו להביא ראיה וכ"ש שאין לו חזקה ואולי במקום אחר מצא רבינו ז"ל יותר מבואר
(ד) שם וכ' ה"ה נתבאר לו ז"ל ממ"ש כן באומני' ואריסין (שם דף מז ע"א) שכולן שוין
(ה) טור הל"ט
(ו) ב"י שם בשם הרשב"א בתשו'
(ז) ב"י בסעיף י"ג בשם מ"כ בשם ספר אגודה מהא דבי ר"ג לא מחזקינן בהו יש רוצים להוציא דדבר שהוא של הקהל כו' וכתב עליו ולא נהירא
(ח) הסמ"ע כתב דין זה בשם המרדכי פרק בני העיר חפשתי שם ובשאר מקומות שראוי לבא דין זה שם ולא מצאתי ובב"ז היה המעשה שלא היה לקהל ס"ת ואחר כך השיגו ידם וקנו ב' ופסק שיקראו ב' שבועות בב' ס"ת הקהל ושבוע א' בס"ת של היחיד כמו שאמרו הקהל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |