באר הגולה/חושן משפט/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:09, 13 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png כח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ברייתא ב"ק דף נ"ו ע"א וכדמוקי לה שם בגמרא:

ב) שם משום דשוב אינם יכולין להעיד דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אבל חוץ לב"ד יכול לחזור ולהעיד:

ג) שם בברייתא ☜וכ' הד"מ בשם מהרי"ו סי' מ"ב שאם יאמר העד דאינו רשאי להגיד שקבל עליו שלא לגלות הדבר אז יתיר לו אותו בע"ד שא"ל שלא לגלות סמ"ע

מברייתא שבועות ד' ל"א ע"א:

ד) הרשב"א בתשו' והרא"ש כלל ו' סי' כ"ו והמרדכי בפ' שבועות העדות מס"ד הוכ' הב"ח ומיהו נראה:

ה) ☜כשנותנים חרם על מי שיש בידו זכיות וראיות כתובים בשטר מכך וכך שיביאם לב"ד דהתם ודאי החרס חל אף על הקרובים ועל בעלי דבר בעצמם שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וכו':

ו) מהא דאכריז רבא ואי תימא רב הונא וכו' ב"ק ד' קי"ג ע"ב:

ז) טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו:

ח) שם וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו

וכ' הב"ח ☜נהגו ברוב הקהלות שלא להעיד כי אם ישאלו תחילה לב"ד וע"פ יעשו:

ט) מימרא דרבה בר רב הונא וכו' שבועות דף ל' ע"ב

(פי' שולחין ג' אנשים דהוי ב"ד וב"ד מוסר לב"ד וע' בסעי' כג):

י) שם בגמרא:

כ) ל' הרמב"ם ספ"ג מה' עדות פשוט בגמ' ב"ק דף מ"ו ע"א ומעובדא דמרי בר איסק וכו' ב"מ דף לט ע"ב כתובות דף כ"ז ע"ב:

ל) וכ"כ התוס' שם בכתובות:

מ) ברייתות שבועות דף ל' ע"א וממימר' דעולא שם ע"ב:

נ) טור בשם אביו הרא"ש וכן כ' הר"ן שם מדמושבין את הת"ח לכתחלה וכ"כ הרשב"א מהירושלמי שם וכ"כ הגהת מיי' בפכ"א מה"ס מס"ו:

ס) מעובדא דרב יימר לקמיה דאמימר שם ע"ב:

ע) מימרא דרב הונא שם:

פ) ר' ירוחם נ"ב ח"ב מפ"ב דשבועות דלעיל מס"ח:

צ) משנה מכות דף ו ע"ב:

ק) מעובדא דהנהו לעוזאי לקמיה דרבא וכו' שם:

ר) משנה סנה' ד' כ"ט ע"א:

ש) כדמפרש רב אשי וכו' שם:

ת) שם במשנה:

א2) שם במשנה:

ב2) שם במשנה:

ג2) טור בשם ירוש':

ד2) טור בשם רש"י אבריית' דאם לא יגיד וכו' גיטין ד' ע"א ושכן איתא בספרי וביבמות ד' ל"א ע"ב:

ה2) שם בתוס' ששמע ר"י מר"ת וכתב הסמ"ע שראה נוהגים ממורי הוראה שלא רצו לטרוח הת"ח ושלחו לו לכתוב בכתב ידו ולשלחו לב"ד ושכן נ"ל מאחר דלר"ת וסייעתו אפי' בלא ת"ח מותר לעשות כן:

ו2) הרמב"ם בפ"ג מהל' עדות וכ' הכ"מ ומדברי רבינו נלמד תירוץ יפה למה שהקשו התוס' שם ביבמות מהא דאמרי' ולכתוב ליה שטרא אחרינא ב"ק ד' צ"ח ע"ב וכ' שצ"ע מהא דאמרי' קיום שטרות דרבנן וכו' כתובות דף כ"א ע"א דמשמע דמדאו' כמו שנחקר' עדותן בב"ד דמי:

ז2) טור וכ"כ הרא"ש בפ"ב דכתובות אהא דא"ר חסדא ש"מ האי סהדותא עד ס' שנין וכו' שם דף כ' ע"א:

ח2) ברייתא שם:

ט2) כרבי יוחנן שם:

י2) כפרש"י שם וכ"כ התוס' שם:

כ2) מימרא דרבה שם ש"מ מדרבי יוחנן וכו':

ל2) מסקנת הגמ' שם:

מ2) שם ע"ב:

נ2) מעובדא דבר חמוה דר' ירמי' לקמי' דרבי אבין ב"ק דף קי"ב ע"א וכר' יוחנן שם ע"ב:

ס2) טור וכמ"ש המרדכי בשם ריב"א מדאמרינן דהזמה שלא בפני עדים לא הוי הזמ' כתובות דף כ' ע"א וכן כ' הרא"ש בפסקיו בתשו' סוף כלל מ"א וכן כ' הריב"ש ושכן הוא בירושל' ושכ"כ הרשב"א והרמ"א

וכיוצא בזה כ' מהרש"ל בתשו' בסי' ל"ג:

ע2) מימרא דרב אסי א"ר שבתאי וכו' שם ע"ב וכדמפרש לה ר' יוסי בר חנינא שם וכדעת הי"מ שהביא הטור והרא"ש דהא ושלחו ליה ולא בא לא קאי אחולה וכ"כ הנ"י בשם התוס' וכ"כ הרשב"א בתשו' דבחולה או שאינו מצוי בעיר מקבלין אע"ג דלא שלחו ליה וכמ"ש הרמ"א בהגה ושלא כדעת הרא"ש לשיטת התוס' והביאו הטור וכ"כ בספר בדק הבית:

פ2) בשם ריב"ש וסיים שם כי מזל דידי' גרס שחלה הנתבע וכ' בשם הראב"ד ☜דאפי' יאמר התובע להב"ד קחו הממון בידכם שלא יאכלוהו קטנים אין שומעין לו וכמ"ש מוהרש"ל כיון דעדיין לא נתבאר דחייבין לו משא"כ לקמן סימן ע"ב סעיף י':

פירוש שמבקש שיקבלו העדות בחייו כדי שיזכיר לעדים:

צ2) רבינו ירוחם נתיב ב' ח"א:

ק2) וכ' הרשב"א בשם הגאוני' ושכן הסכים ר"ת ובשם העיטור שה"ה לעדים שזה ☜במקום רחוק וזה במקום רחוק וצריך לצרף עדותן והביאו הב"י בסעיף כ"ב:

ר2) הר"ן פ' אלמנה ניזונית גבי מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה מס"ט:

ש2) מעובדא דבר תמוה דר' ירמיה וכו' ב"ק דף קי"ג ע"א:

ת2) תשובת רשב"א סי' ס"ו ושאר פוסקי' סי"ג:

א3) נ"י פ' הגוזל בתרא בשם בעל העיטור תשו' לרי"ף שם:

ב3) בתשו' להרמב"ן סי' קי"ד מסט"ו:

ג3) ר"י נ"ב ח"ח וסיים שם דתקנה לצבור כמו יחידים שקבלו עליהם בקנין קרוב או פסול מסט"ו:

ד3) הרשב"א בתשו' מסי"ד:

ה3) רבי' ירוחם שם:

ו3) שם נ"ב ח"ב מהא דפ' זה בורר (דף כ"ג ע"ב) מסי"ז:

ז3) משום דהוא כתחלת דין:

ח3) הרשב"א בתשו' מסכ"ד:

ט3) וכ' הסמ"ע דלא דמי למ"ש הרמ"א לעיל סי' ה' ס"ח די"א דאם דנו בלילה דיניהם דין דהתם ה"ל דיעבד ממש משא"כ הכא דרוצים לדון על העדות לכתחלה והב"ח כתב ששניהם דינם שוה דאף בעדות אם קבלו בלילה דנין ע"פ אותה עדות כרשב"ם עכ"ל וכדבריו מצאתי בדברי הרמב"ן הביאו הרא"ש בב"ב דף ר"ז סימן ע"ד דלדעת הירושלמי ומכשיר בדין ה"ה בעדות ואף שאין אני כדאי להכריע נלע"ד שאם כבר הלכו להם העדים למ"ה דנין ע"פ וכן כראה מלשון התוס' שם ריש דף קי"ד ור"ה דף ל"ו ע"ב בד"ה שאם רצו (☜ולי נראה דהתם מיירי תחילת דין והי"א שמביא הרמ"א דאם עברו ודנו בלילה צריך לפרש אם התחילו בלילה אבל גמרו ביום וכאן איירי שקבלו כל העדות בלילה ודו"ק):

י3) דלא גרע מנאמן עלי אביך וכמו שכ' לעיל סי' ו' מסכ"ד:

כ3) תשובת הריב"ש בסי' רל"ה מסכ"ו:

ל3) שם בסי' רס"ז:

מ3) כת"ק דרבי יוסי בר יהודה דעמידה מן הצד (פי' שא"א לה בלא סמיכה) לא שמה עמידה זבחים דף דף ט"ז ע"א ומהא דרמי אהדדי כתיב ואשב בהר וכו' מגילה דף כ"א ע"א.

☜ (ובא"ה בהלכות חליצה נראה דסמיכה כעמידה דכ' יעמידו היבם אצל כותל או עמוך לישען עליו וכ' עוד דבכל דיני חליצה יהיו הדיינים יושבים והיבם והיבמה עומדים דכעין דין דמי ונ"ל דהתם לאו סמיכה ממש קאמר ודוק דכ' לישען וטעמא דכותל או עמוד כי היכי דמצי למדחפי' לכרעי' אבל לא ישען כל כך שאם נוטלים העמוד יהיה נופל וכ"כ הרמ"א שם בסדר חליצה דף מ"ה):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון