אורים/חושן משפט/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:03, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ליום המזומן. פי' ליום הקבוע לישיבת הדיינים לפי מנהג העיר ואם מנהג העיר שאין להם עת קבוע אלא יושבים תמיד כל זמן שיצטרכו לדון יכולים לזמן לכל עת. והשליח. ב"ד שמזמין לבעל הדין יכול לילך מקודם אפי' איזה ימים ולומר ביו' פלוני תבא לב"ד לציית דין סמ"ע:

(ב) מזמנין אותו פעם ב'. כל אלו הזמנות הם ג"כ ליום קבוע כמו הזמנה ראשונה מבלי הבדל כלל סמ"ע:

(ג) במי שהיה בכפרים ויוצא ונכנס כו'. דאעפ"י שיוצא ונכנס הואיל ואין קבוע בעיר טריד ולכך צריך ג' הזמנות. ומי שאינו יוצא ונכנס כלל והוא חוץ לביתו איזה שבועות תמיד אין מזמנים אותו ג"פ אלא משערין הב"ד לפי ענין טרדתו באיזה יום וזמן שיהיה יכוללבא לב"ד וקובעין לו אותו זמן שיבא ואם לא בא מנדין אותו מיד למחרתו סמ"ע:

(ד) אבל מי שהוא בעיר וכו'. והאידנא נהיגי דאפי' לאנשי עיר אחד אנשים ונשים מזמנין שלשה פעמים ואם לא בא אז מנדין אותו והטעם הוא דכל זה הנאמר בש"ע הוא לגי' הרמב"ם וה"מ גברא דלית' במת' משמע הא איתא במתא מזמנין תיכף. אבל הרא"ש העתיק וה"מ גברא דטריד בעבידת' והשמיט הך דליתא במתא ואין זכר לו כלל ש"מ דס"ל דיש הבדל בין גברא דטריד בעבידת' לאינו טריד ובזה"ז לא מבעי אנשים אפי' נשים סתם נשים נו"נ בתוך הבית וטרודים על המחיה וכלכלה א"כ צריך הזמנה שלשה פעמים וגריר עלמא בתר דברי הרא"ש ויש להם על מה שיסמוכו:

(ה) אין כותבין פתחא כו'. כתב הש"ג ריש סנהדרין אם התובע טוען אני אשלם שכר הסופר כתבינן פתח' אפומא דשליח ב"ד דהא אין כאן נ"מ למילתא דממון וא"כ שליח ב"ד נאמן. ונכון הוא אלא שצריך לכתוב כן בפתחא ההוא שהתובע וויתר משלו שכר סופר דאל"כ פן ישכח הדבר ויבא בעת התרה לתבוע שכר כתיבה ופשוט:

(ו) בבית דין של שלשה. פי' אלו שנים מנדין אותו ועושין לו כל כפיות כמו ב"ד של שלשה דכיון דקבלו עליהם הנך תרי סמ"ע:

(ז) ואם יש בהם מומחה כו'. בגמ' אמרינן מניין דמזמנין ע"י שליח לבוא לב"ד דכתיב היה אתה ואהרן למחר לפני ה' ומפרש הראב"ד לפני ה' פירוש לפני השכינה וב"ד של משה. ודייק הראב"ד הואיל ולא הזכיר רק ה' ולא אמר לפני ב"ד של משה ש"מ דאם הזכיר מומחה שבב"ד דא"צ להזכיר כל הב"ד. והסמ"ע נסתפק ה"מ ביום הידוע לישיב' הדיינים אבל ביום שאינו ידוע לישיבת הדיינים אין כאן ראיה דדלמא התם במשה בהזמנה לקרח ה"ל יום מיוחד לישיבת הדיינים ומלשון הרמ"א והראב"ד משמע דאפי' אין יום מיוחד וס"ל לראב"ד דבמדבר דכל שעה היה אפשר שיעלה הענן ויסעו א"כ אין כאן מקום וזמן קבוע לישיב' הדיינים:

(ח) שהוא במדינה כו'. פירוש כרך גדול ומ"מ אין סומכין על מה שהודיע השליח ב"ד לשכנים דהשכנים סוברים מסתמא פגע בו השליח ב"ד בדרך הלוכו ואמר לו וא"כ לא יאמרו הם סמ"ע:

(ט) אפי' אשה כו'. דחזקה שאמרו לו שהוזמן ולא בא הרי זה מסרב והק' הפרישה הא מספקא לן אי חזקה שליח עושה שליחתו ולכך קי"ל בשל תורה מחמירין דלא עשה שליחתו ואף כאן נימא קולא לנתבע ותי' באמת לא מפקינן ממון על זה החזק' רק מנדין אותו ולדבריו שכר פתיח' מפסיד התובע דהא לענין להוציא ממון אין אומרי' חזקה שעשה שליחתו ולא כן משמע מסתימת הש"ע והפוסקים ולכן יותר נראה דשליח דהוא בצווי ב"ד אמרינן ודאי דעשה שליחתו כי חזקה שלא יסרב פי ב"ד והשליח ב"ד אומר לשכנים בשם וצווי ב"ד שיאמרו לו שמזומן לב"ד ובהא ודאי אמרינן עשה שליחתו:

(י) מנדין אותו לערב. הסמ"ע בס"ק י"ג האריך דכוונת הדברים לערב פי' למחרתו כמ"ש בסעיף א' רק להורות דאין ממתינין עוד אבל ודאי הפי' למחרתו כהנ"ל וע"ש:

(יא) וכן אם היה בעיר כו'. הקשה הסמ"ע הא כבר נאמר בריש הסעיף דכשהוא במדינה היינו כרך גדול צריך להיות דמצאו השליח ב"ד והניחו בקו' ותי' בדוחק. ויותר טוב לומר דקמ"ל הרמ"א הטעם משום דשמא לא אמרו לו השכנים הא אילו אמרו השכנים דאמרו לו מנדין אותו ולא תימא כיון שהוא בעיר ובקל יכול השליח ב"ד למצוא אותו אף הוא אינו סומך על אמירת השכנים וחושב אילו האמת כן היה השליח ב"ד אומר לי ואינו משגיח כלל באמירת השכנים קמ"ל הטעם דאין אנו סומכין על השכנים שאמרו לו הא אילו אמרו שאמרו לו מנדין אותו:

(יב) עד שיבא כו'. דכל כמה דלא אתא אפקרותא היא רש"י וסמ"ע ואם אמר דרך משל ביום ע"ש ועי"ט הריני מקבל לציית דין י"ל דמתירין לו וכן ראיתי נוהגין דרש"י מיירי בזמן שב"ד יושבין א"כ מאי הריני בא למה לא בא תיכף ולכך כל זמן שלא בא הרי זה עדיין בחזקת מסרב אבל אם אין המניעה מצדו דאין הב"ד יושבים אז שפיר אמרינן דאינו מסרב עוד ומתירין לו. וכתב הכלבו תקנת וחרם ר"ג ז"ל שאם הזמין לחבירו וחבירו מסרב שאינו יכול לבטל התפלה (פי' מנהג באשכנז כשאין ב"ד עושין לו משפט חרוץ שעומד וקובל בבה"כ ואומר איני מניח להתפלל עד שתעשו לו דין כראוי) אם לא בבה"כ שהולך שם תמיד ואם ביטל שם ג' תפלות ולא הועיל אזי הרשות בידו לבטל התפלות בכל בה"כ וכמו כן אינו יכול לבטל אפילו בבה"כ שלו תפלה של שבת וי"ט אא"כ ביטל כבר בחול ג' תפלות ולא הועיל וזהו בעיר שיש אדם גדול או ב"ד קבוע נוהג מנהג זה ע"ש סמ"ע:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.