אוצר:עקרונות וקווים מנחים/מראי מקומות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כדי לשמור על אחידות העריכה ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי', גובשה רשימת עקרונות וקווים מנחים בנושא 'מראי מקומות'.

עקרונות כלליים

  • ככלל, נקצר ככל האפשר בכתיב המראי מקום, כפי המקובל בעולם הדפוס. לכן נכתוב (ברכות ב.) ולא (מסכת ברכות דף ב עמוד א), או (ברכות ב' ע"א) או (ברכות ב' א'). וכן (ויקרא ג ד) ולא (ספר ויקרא, פרק א', פסוק ד') וכיוצא בזה. יתכנו חריגים - ראה להלן בפרק העוסק בקישורים לספרים ספציפים [לדוגמה: ברכות פ"א ה"א - בהפניה לירושלמי או לרמב"ם, וכן ברכות פ"א מ"א - בהפניה למשניות].
  • נשתמש בכתיב מלא כשכך דרך הלומדים. לדוגמה: קידושין ולא קדושין, עירובין ולא ערובין.

מראי מקומות בספרי יסוד

תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי

  • כשמוזכרים פסוקים מהתנ"ך, יש להפוך את תיבות הפסוק המוזכרות לקישור למקומם בתנ"ך. לדוגמא: בגמרא במנחות (ג:) מובאת דרשת חז"ל 'וזאת תורת המנחה - תורה אחת לכל המנחות', אין לציין בסוגריים (ויקרא ו ז) אלא יש להפוך את התיבות וזאת תורת המנחה לקישור למיקומם בתנ"ך.
  • הפניות לגמרות אחרות המוזכרות ב'גליון הש"ס', ייעשו בדף גליון הש"ס של אותו הדף. הפניות לגמרות אחרות שאינן מוזכרות בגליון הש"ס ירשמו ב'ציונים ומראי מקומות' בשולי הגליון של הדף.
  • הפניות לרמב"ם ושו"ע ייעשו בדף 'עין משפט' של אותו דף.

רש"י ותוספות

  • מראי מקומות המופיעים בדפוסים בתוך דברי רש"י ותוס' יישארו כצורתם, ויקושרו למקום המדוייק.
  • מראי מקומות נוספים יצויינו כהערה ב'שולי הגליון'.
  • כאשר מופיע בתוס' מראי מקום (ושם) יש לקשר את תיבת 'ושם' לדברי התוס' שבאותו מקום. לדוגמא: (ברכות כב: ושם), שים לב שהתיבות 'ברכות כב:' מפנות לגמרא במסכת ברכות דף כ"ב ע"ב, ואילו התיבה 'שם' מפנה לדברי התוס' בברכות כ"ב ע"ב.

ראשונים

כל מראי המקומות בספרי הראשונים - יצויינו כהערה בשולי הגליון.




אופן כתיבת מראי מקומות

מאחר שקיימות צורות שונות של ציון מראי מקומות בספרות התורנית [לדוגמא: מסכת ברכות דף כב עמוד ב, יצויין כ: ברכות דף כ"ב ע"ב, ברכות כב: , ברכות כ"ב: וכיוצא בזה], וכדי לשמור על אחידות הכתיבה באוצר. מומלץ לציין את כל מראי המקומות (למעט, ברש"י ותוספות על הש"ס שאין לשנות מהנדפס) על פי הרשימה דלהלן.

תנ"ך

  • שמות יג ט -- מלכים א' ג טו -- שיה"ש ג ב.
  • יש לכתוב 'ירמיה' או 'ישעיה' - ולא 'ירמיהו' או 'ישעיהו'.
  • כשמציינים לפרק שלם, יש לכתוב 'שמות פרק יג'.
  • יש לכתוב 'תהילים' ולא תהלים.

משנה

  • כתובות פ"ג מ"ב.
  • יש להעדיף ציון לדף התלמוד הבבלי בו מופיעה המשנה.
  • כל שמות המסכתות בכתיב מלא: עירובין, קידושין וכדומה.

תלמוד בבלי

  • בבא קמא קג. - ברכות כד:
  • כאשר המראי מקום נמצא בגוף הטקסט ואינו בסוגריים, יש לכתוב את שם המסכת במלואה. בבא קמא ולא ב"ק, מועד קטן ולא מו"ק.

תלמוד ירושלמי

  • ברכות פ"ג ה"א
  • כאשר ההלכה ארוכה מאד, אפשר להוסיף 'ריש ה"ג' / 'סוף ה"א', או להוסיף דף ועמוד לפי הנדפס בדפוס וילנא.

מדרש רבה

  • בראשית רבה ב ט
  • כשמציינים לפרשה שלמה, יש לכתוב 'בראשית רבה פרשה א'.